מתנחל בגן הילדים: על "ארץ נהדרת"
למרות שכמה מערכונים היו גסים ולא ראויים לצפיית ילדים ולמרות שלא הכל הצחיק, מבקר הבית חושב שפרק הפתיחה של "ארץ נהדרת" סיפק את הסחורה ואפילו הצליח לקלוע בסאטירה חברתית
מפלגת המרכז: על פתיחת העונה של "ארץ נהדרת"
בכל מקרה, בדיוק כמו שצפיתי, מקהלת המבקרים טענה שהפרק לא היה מספיק מצחיק ואני כמובן נעזרתי באינטרנט כדי לראות את הפרק ואפילו צחקתי כמה פעמים לאורך השעה שבה הוא הוקרן (אני אפילו לא רוצה לחשוב כמה זמן זה לקח עם פרסומות).
נתחיל מהקטע הפותח על גן הילדים הימני שבו הזאטוטים חוזרים על הסיסמאות של ההורים: "איזה שלום, עם מי נעשה שלום, אין בכלל עם מי לדבר שם?", "הוכח, עקירת יישובים לא מביאה שלום!" והקטע שהרס אותי – הילד המתוק שאומר שוב ושוב "הבעיה שלנו זה הסברה".
רק כדי להבין כמה זה מצחיק - במלחמת לבנון השנייה הייתי קצין הסברה בפיקוד העורף ולפני שנתיים, הייתי דובר מטה בחירות של ראש עיריית חיפה. בשני המקרים, לאורך שבועות ארוכים, בכל כמה שעות פגשתי אידיוט (או אדיוטית, המדור מיועד לשני המינים), שאמרו לי ברצינות תהומית "הבעיה שלנו זה הסברה". לכן מערכון שגולל את הרפליקה הזו ולועג לה בצורה כל-כך מדויקת ומשכנעת, הוא כמובן הרבה יותר מסתם תוכנית הומור, אלא זו סאטירה במיטבה.
הוא הדין במערכון על השמאלנים שנבהלים משכנים ערבים, עד שנורמן עיסא מרגיע אותם שמדובר רק בצילומים לפרק של "עבודה ערבית". זה קטע מדויק, שנון, מפתיע וחכם, כי בדיוק כמו המערכון על גן הילדים הימני שניהם מציגים את הצביעות והאיוולת שנמצאים גם בימין וגם בשמאל.
תכנים בוטים. ''ארץ נהדרת''
רועי ברקוביץ
שלא יהיה ספק – הכותבים של "ארץ נהדרת" נפלו בענק במערכון על היכל התרבות בשטחים ולא רק בגלל גסות הרוח התהומית של עורכי התוכנית שאפשרה להציג את "דוברת מועצת יש"ע", כבהמה גסה ומטורפת שעוגבת אחרי בחורה צעירה. באופן עקרוני לא ראוי לשדר תכנים בוטים כשילדים צופים, לכן גם במערכון על "הגברים של רחוב רוטשילד", שהתכתב נפלא עם "מד מן" אבל הכיל קטע קצר שהיה אמור להיפסל שבו רואים אך יובל סמו מטריד, ולא רק מילולית את עלמה זק, ומלקק את לחייה. לילדים (ולמרבה הצער גם לרוב המבוגרים), אין מספיק שכל כדי להבין את עומק הסאטירה.
אבל הבעיה הגדולה של מערכון השטחים היא שזה ניסיון פתטי וכושל לייצר סאטירה. למען הסר ספק – סאטירה טובה אמורה לחבוט בחזקים ולחבק את
החלשים. לרדת על אנשי יש"ע שנחבטים בתקשורת (וב"ארץ נהדרת") כבר שנים, זה פשוט לא רציני ובטח לא בצורה הדוחה ששודרה בשבת. הומור טוב ומשובח זה לקחת את השריפה בכרמל ולסקר אותה מהזווית של כלי התקשורת השונים, כולל הבדיחה על השיער של נינט שנפגע כביכול מהשריפה בצפון.
ועדיין, בשורה התחתונה, ארץ נהדרת מספקת את הסחורה, גם מבחינת הומור, גם מבחינת הבנת הצרכים של צופי הטלוויזיה ואפילו מספקת על הדרך גם לא מעט סאטירה חברתית. לקראת העונה הבאה אני רק הייתי ממליץ למבקרי הטלוויזיה לנסות ולכתוב פעם בדיחות ולאנשי "ארץ נהדרת" הייתי ממליץ לגדל ילדים ואז להבין למה שיר מצחיק על אלו שמנצלים את רכב העבודה לא יכול להכיל ציון מפורש של אברי גוף שהצנעה יפה להם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם