מפלגת המרכז: על פתיחת העונה של "ארץ נהדרת"
בפתיחת עונתה השמינית, "ארץ נהדרת" הציגה סופרמרקט של הומור עם מוצרים לכל המגזרים. בין כמה פנינים נכחו יותר מדי מערכונים לא מלוטשים וארוכים ופחות מדי ביטויים שתופסים. בסוף זכינו לפתיחה מבולבלת, מפוזרת ובעיקר לא עומדת ברף הציפיות שהיא עצמה יצרה
''ארץ נהדרת'', ערוץ 2
התוכנית הראשונה של העונה השמינית הייתה מבולבלת, מפוזרת ובעלת קווי דימיון לפרק בכורה של תוכנית חדשה. לעיתים היה נדמה שהמערכונים מסודרים לפי ההומור והחידוד בסדר יורד: ההתחלה, במערכון הגן של "אם תרצו", מחודדת ושולפת ציפורניים כתמיד. הסוף, במערכון הפרלמנט, הזכיר דראפט ראשון למערכון שצריך עוד לעבוד עליו ואולי בסוף לא יעלה לשידור.
מבחינה גנטית, "ארץ נהדרת" היא מפלגת המרכז האמיתית, סופרמרקט של הומור. יש בה שדרה מרכזית של מיינסטרים ולצידה שריונים מגזריים לבעלי הומור גבוה ולחפצי סאטירה לאספנים. רחל המתנחלת (טל פרידמן) במערכון על היכל התרבות של עשהאל (אריאל) בשילוב שירי ליידי גאגא למתנחלים הייתה נקודת ציון דווקא בגלל הגולמיות, היעדר האסטתיקה ובגלל רוח "משה בעיר הגדולה" ששרתה עליו. בשאר התוכנית הרוח התפזרה לכל עבר.
המערכון האולפני הפותח פינה עצמו לדיאלוג ערוך של קיציס עם דמויות שונות. מערכון מושחז על הגזענות והשנאה לכל מה שזז בכיכובם של ליברמן, ישי וביבי הוכיח שאפשר לייצר סאטירה גם בשישי בערב. הבעיה היא שאצל החבר'ה מ"ארץ" זה הופך לעיתים לגרירת רגליים ארוכה ולמערכון שסופו מי ישורנו. נקודת האור המפתיעה היתה החיקוי המוצלח של שני כהן ללירון ויצמן מ"ערב טוב עם גיא פינס", שתפסה בדיוק את תנועות הגוף ואת החיבה המוגזמת לטראש ולציצים.
בכל שנה עולה "ארץ נהדרת" עם שלל דמויות חדשות ומרעננות. הדמות החדשה של השנה היא ככל הנראה אייל קיציס. המנחה הסטרייט שמגיב לדמויות השונות הפך לסטנדאפיסט ותפס חלק ניכר מהתוכנית. אחד הריענונים הוא ירידה של קיציס על פוליטיקאי בשילוב קטעי וידאו שלו. כך עשה ללבני וכך עשה לשר לביטחון הפנים אהרונוביץ'. לא ממש ברור אם הדבר הזה עובד, אבל שווה לתת צ'אנס. כך גם לפינות כמו "סקירת העיתונים" ו"הישראלים בחדשות" שעשויות עוד להפתיע ולהפוך ל"בחינה במתמטיקה" של עונה זו. ההפתעה הגדולה הייתה שדווקא הנקודה החזקה מהעונות הקודמות, כמו פינת המבזק, התבררה כחלבית במיוחד ונעדרת כל אמירה.
שינוי נוסף ומהותי הוא העדר כמעט מוחלט של שיטת הקאץ' פרייז. במשך עונות שלמות התרגלנו ש"ארץ נהדרת" מגישה לנו את הפאנץ' עם כפית בביסים קטנים. בעונה הנוכחית כמעט ואין את החתימה המוכרת הזו. אולי זה סימן להתבגרות וחיפוש עצמי,
סימן היכר אחר נשאר ונותר: מערכונים ארוכים טובים שהופכים להיות מתישים משהו. דוגמא עגומה לכך היא המערכון של "מי עף על המיליון" שתוך שניה הפך לתצוגה של אוסף חיקויים מוצלחים שהונחו על השולחן וחיפשו כנראה מערכון. החיקויים של עמוס עוז ואפרת גוש היו מורכבים מאיפור ושורה אחת החוזרת על עצמה. החיקוי של ג'קי מ"האח הגדול" נראה כמו מה שנתפר למידות הקליפ שישודר כשג'קי יעזוב את הבית. גדולה ככל שתהיה, קשת אינה יכולה להצהיר ששלוש תוכניות הפכו את ג'קי לקאלט. מה שנותר כנראה הוא לייצר קאלט שמנבא את עצמו.
סביר להניח שהרייטינג של התוכנית ירקיע שחקים. כשהמותג חזק יותר מהפרומו שחזק יותר מהתוכנית, הרייטינג מבטא ציפייה ופחות איכות. ארץ נהדרת נכנסה לעונתה השמינית כשהיא מנסה לחפש את עצמה ולשנות. אפשר בהחלט להעריך את הניסיון הזה אבל חלק מהתהליך לא היה חייב להיכנס לתוכנית הבכורה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם