הישרדות – כלובי סוללה: הטלה בשידור חי
התרנגולת חיפשה מקום חשוך ומוגן להטלה. הכל כדי להימנע מהטלה על רצפת הרשת האלכסונית החשופה בצפיפות מעיקה. צפו
הדיונים על תנאי החזקת התרנגולות נמשכים. ואנחנו ממשיכים לעקוב בשידור חי, אחר שלוש תרנגולות מטילות בכלוב סוללה אחד, אי שם במרכז הארץ.
◄הפרק הראשון: להכיר את הגיבורות
◄הפרק השני: סליחה, את עומדת לי הגב
השבוע דיווחו לראשונה גולשים שזכו לחזות ברגע ההטלה עצמו, תכלית כל ייסוריהן של גיבורות תוכניתנו. שלומית היא כנראה הזוכה המאושרת בהטלה המתועדת הראשונה בריאליטי "הישרדות בכלוב". מאושרת? אולי לא לגמרי: הצופים דיווחו על חוסר שקט גדול בכלוב הקטן. שלומית, שבדרך כלל אוהבת להיות למעלה (ראו הפרק הקודם) ניסתה דווקא להיכנס עם מקורה מתחת לתרנגולות האחרות, והקימה אותן שוב ושוב מרביצתן.
להתנהגות הזו לפני ההטלה בכלוב יש הסבר מוכר. חוקרי התנהגות עופות טוענים, עוד מאז שנכנסו לשימוש כלובי הסוללה הראשונים, שהמצוקה הגדולה ביותר שנגרמת לתרנגולות בכלוב קשורה למשהו שקשה מאוד לראות סתם כך, אפילו אם מתמכרים לשידור החי של "הישרדות בכלוב". המשהו הזה הוא הצורך להטיל בפרטיות, שלדברי החוקרים חזק לא פחות מהצורך של כל אחד מאיתנו לעשות את צרכיו בצנעה.
תרנגולות חופשיות יתאפקו ככל יכולתן מלהטיל באזור חשוף, מואר והומה. התרנגולת של היום היא אמנם מכונת הטלה אינטנסיבית שעוותה גנטית לייצר קליפות ביצים כאילו אין מחר על חשבון עצמותיה המתדלדלות, אבל כמה צרכים טבעיים בסיסיים לא הצליח עדיין לסלק גם ה"טיפוח" הגנטי המתקדם ביותר. גם אם תשחררו לחצר תרנגולת "מטילה" מגזע "מצטיין" שבילתה כל חייה בכלוב, היא עדיין תמהר לחפש מקום מחבוא חשוך כשתחוש בצורך להטיל. בטבע התחושה הזאת הייתה חיונית על מנת לדאוג שהאפרוחים יבקעו במקום מוגן, והיא לכאורה מיותרת בתעשיית הביצים, כשהביצים אינן מופרות וממילא נלקחות מהתרנגולת מייד. אך הצורך העז שנטבע בתרנגולות במשך עשרות מיליוני שנות אבולוציה, נותר גם לאחר
אלפי שנים קצרות שבהן סבלו התרנגולות מהטפיל האנושי שנצמד לצינור ההטלה שלהן.
זו הסיבה לאי השקט המוגבר בכלוב לפני כל הטלה: שלומית בסך הכל חיפשה, לשווא, מקום חשוך ומוגן יותר. כמו אוגר המכרסם שנים את סורגי אותו כלוב, כך גם התרנגולות לא חדלות לחפש אחר מקום חשוך ומוגן להטלה – ומתאפקות ככל יכולתן (הדלה) מלהטיל על רצפת הרשת האלכסונית החשופה, עליה דורכות עוד מספר כפות רגליים זרות בצפיפות מעיקה.
בלולים ללא כלובים (אורגניים, "חופש" או מעוף) מנצלים בדיוק את הצורך החזק הזה של התרנגולות כדי לאסוף אוטומטית את ביציהן. אם הן היו פשוט מטילות להן באדישות פה-ושם ברחבי הלול, לא ניתן היה לאסוף בקנה מידה מסחרי גדול ביצים שמתגוללות ונרמסות בין רגלי אלפי תרנגולות משוטטות בלול או בחצר. הצורך להטיל בפרטיות מביא כל תרנגולת אל אחד מתאי ההטלה בלול – קופסאות פרטיות ומואפלות. בלולי המעוף האוטומטיים, מתגלגלת משם הביצה עם הטלתה מייד למסוע.
קשה לדעת גם כמה מהמצוקה שמפגינות התרנגולות לאחר ההטלה מקורה עדיין בצורך לדגור על הביצה שהטילו וחמקה לה (שוב!). לא נדיר לראות בלולים תרנגולות המנסות להחזיר במקורן (הקטום) את הביצה שהתגלגלה למסילת האיסוף (ללא הצלחה מרובה). אך אם את המצוקה הנובעת מהצורך להטיל בפרטיות קשה מאוד לאדם שלא מכיר היטב את התנהגותן של תרנגולות חופשיות לראות – לא כל שכן בנוגע לצרכים מפותחים יותר כמו הצורך לדגור על הביצים ולגדל את האפרוחים הבוקעים מהם. בינתיים, אפשר להסתפק בזעזוע מדברים שגם בני אדם רואים, כמו הצפיפות והניקורים המעיקים של שלומית בחברותיה לכלוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם