הישרדות - כלובי סוללה: את עומדת לי על הגב
התרנגולת עמדה במשך שעות על הגב של שכנתה לתא. קשה להאשים אותה, מי רוצה לעמוד על רשת מתכת? צפו בשידור החי
◄צפו בשידור החי: כך חיות התרנגולות בכלובי הסוללה
◄אירועי הפרק הקודם: הישרדות - כלובי סוללה, תכירו את הגיבורות
השבוע הפגינה התרנגולת שלומית, נקבת-האלפא של הכלוב, את שליטתה בטריטוריה המיניאטורית שלה בדרך מוחשית מאוד: במשך שעות ארוכות היא עמדה על גבה של תקווה, ומדי פעם אף דשה אותה בציפורניה. לא בדיוק התנהגות חברית, אבל קשה להאשים אותה. מי רוצה לעמוד כל חייו על רשת מתכת אלכסונית (שנועדה לאפשר לצואה ליפול מבעד לכלוב ולביצה להתגלגל לתעלת האיסוף, ובפועל גורמת לביצה להתגלגל בשאריות צואה)? תקווה אולי אינה אדמה שאפשר לבטוש ולנקר בה כמנהג התרנגולות מימים ימימה, אבל הכל יחסי. איך אומרות תרנגולות? "בכלוב – טוב גם עשב עלוב". לעומת רשת מתכת, גם תרנגולת דומה למדי לאדמה.
כמה מהטוקבקיסטים התייחסו למראה המשונה והעלוב של הנוצות ותהו מדוע נוצות מסוימות נראות כמקלות לבנים. הסיבה היא כמובן החיכוך התמידי בסורגי הכלוב באזורים כמו הכנפיים, הצוואר, הגחון או אזור ההטלה.
נוצות הגחון, למשל, נוטות להשתפשף בסורגי הכלוב כשהתרנגולות מנסות להתנקות מטפילים ולחדש את נוצותיהן (בטבע ובלולים ללא כלובים הן עושות "אמבטיית
חול"). כמובן שהניסיון הפתטי של תקווה או גאולה לקיים את מנהגי אבותיהן על רשת תיל מביא דווקא לפגיעה בנוצות, ולא לטיפוחן.
נוצות הצוואר נפגעות בעיקר משפשוף הצוואר בין סורגים חלודים במהלך האכילה. הנוצות המשתפשפות בסורגי המתכת מאבדות בהדרגה את הדגל, ובמקרים מסוימים אף נתלש הקולמוס. הנזקים העיקריים שבשחיקת נוצות הם פציעות וזיהומים, כמו גם הנטייה של תרנגולות לנקר בבשר מגורה.
קשה להבחין בכך דרך מצלמת הרשת, אבל מקוריהן של תקווה, גאולה ושלומית הושחתו קשות. בגלל חיי הצפיפות שייעדו להן, שליש ממקורן נחתך בעודן אפרוחות. הצפיפות גורמת לעצבנות ולתוקפנות עקב מאבקים בלתי פוסקים על מקום, או התחמקות מהעמידה המייסרת על רצפת הרשת העקומה.
לעתים קרובות חיתוך המקור גורם קשיים באכילה לשארית חיי התרנגולות, בוודאי במקרים הרבים שגם הלשון נחתכת בלהב הלוהט. חיתוך המקור לא מפחית את הניקור והאלימות בכלוב, אך מפחית מעט את נזקיהם. אז אל דאגה, גולשים יקרים – לתקווה יש סיכוי לשרוד גם בפרקים הבאים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם