צה"ל - הארגון המזהם ביותר במדינה
בכל הנוגע למודעות סביבתית הצבא נמצא בפיגור אחרי המגזר האזרחי. מה שתאגידים רבים הבינו מזמן, מגיע אל צה"ל רק עכשיו
במייל השני, ששיגר מילואימניק מודאג, מתואר המצב בבסיס בו הוא משרת: "נדהמתי מכמות המים המתבזבזת במקלחות הצה"ליות"' הוא כותב. "בצה"ל לא שמעו על ראש מקלחת (טוש), שלא להזכיר חסכמים. כל מקלחת הינה צינור ברזל פתוח בקצהו בקוטר חצישלושת רבעי צול שמוציא סילון מים בזבזני להדהים. במדידה שערכתי עם חבריי למילואים הסתבר שספיקת המים עומדת על כ-40 ליטר לדקה, זאת לעומת ראש מקלחת עם חסכם שמזרים בערך 10-8 ליטר לדקה. בחישוב גס - חיסכון של 30 ליטר לדקה = חיסכון של 150 ליטר לרחצה בת 5 דקות".
את הכמות הזו, ממשיך המילואימניק הזועם, צריך להכפיל במספר החיילים שמתקלחים מדי יום בבסיסי צה"ל (כמה רבבות, מותר לשער), כדי לקבל מושג ראשוני על היקף המים שהצבא שופך לריק.
עד להודעה חדשה, הפער בין הטקסים החגיגיים בהשתתפות הרמטכ"ל למציאות היומיומית של בסיסים רבים בצה"ל, הוא כמעט בלתי נסבל. האנשים שעוסקים באיכות הסביבה בצבא - סוף סוף יש אנשים כאלה, קצינים וחיילים שמאיישים את המינהל החדש להגנת הסביבה ועובדים במשרה מלאה בקידום הנושא - מודעים לפער הזה, אבל טוענים שבדיוק כדי לסגור אותו חתם לאחרונה אשכנזי על תוכנית ליירוק צה"ל ב-15 השנה הקרובות. התקציב: מיליארד שקל.
שוב, הסמליות. מיליארד שקל זה סכום שנשמע נהדר, וזה בערך מיליארד שקל יותר ממה שצה"ל הקדיש לנושאי סביבה לפני 15 שנה. אבל אחרי שמפסיקים
אחת הטענות החביבות על צה"ל, שיש בה צדק רב, היא שחלק מהמפגעים הסביבתיים שהצבא מייצר נגזרים מנסיבות היסטוריות: דוגמה טובה (או רעה) לכך הם הבסיסים המיושנים שצה"ל ירש מימי הבריטים ואינם מחוברים לביוב. כדי לסגור את הפערים העצומים מהעבר יש צורך בהשקעות עתק. 66 מיליון שקל בשנה הוא אולי סכום סביר לצבא שנקודת המוצא שלו מניחה את הדעת והוא רק צריך לשמר אותה. במצבו הסביבתי הירוד של צה"ל, זה רחוק מלהיות מספק.
צה"ל, כידוע, הוא צבא העם, אבל בכל הנוגע למודעות סביבתית הוא נמצא בפיגור אחרי המגזר האזרחי. מה שעיריות ותאגידים רבים התחילו להפנים כבר לפני מספר שנים, מגיע אל שערי הצבא רק עכשיו. אחת הסיבות היא הסתירה שקיימת באתוס הישראלי בין ביטחון לאיכות הסביבה. הרי אנחנו עסוקים בהישרדות, עניינים ירוקים הם פריבילגיה של שבדים או הולנדים. או לפחות זה מה שסיפרנו לעצמנו כל כך הרבה שנים, והצבא סיפר לעצמו יותר מכולם.
התפיסה השגויה הזו, שמתעלמת מהעובדה שזיהום מים, קרקע ואוויר, וכילוי משאבי הטבע הם לא רק סכנה אסטרטגית בפני עצמה, אלא גם בזבוז כלכלי אדיר, מתחילה בהדרגה להתפורר. מפקדים באזורים עתירי שטחים טבעיים נוטים יותר לשתף פעולה עם גופי שמירת הטבע ולמזער את הנזק שגורמת הפעילות המבצעית. בצה"ל יש עכשיו כוונות טובות, תוכניות ראויות, ולפחות כמה אנשים שבאמת אכפת להם.
בשנים הקרובות הם יצטרכו להוכיח שהם מסוגלים לתרגם את התוכניות לשגרה של אחרון הבסיסים. לחבר את כולם לביוב, לטפל בדלקים ושמנים מזהמים, לצמצם דרמטית את צריכת החשמל והמים, להגביר את המיחזור ולהקטין את כמויות הפסולת העצומות המועברות להטמנה, ועוד שורה ארוכה של מהלכים שייתנו כיסוי להבטחות. פאנלים סולאריים בבה"ד 1 זה נחמד, אבל מהפכה ירוקה בארגון הגדול והמזהם במדינה היא לא עניין לנחמדות ולמילים, אלא למעשים.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם