מלחמת המשטרה הגרמנית בהומופוביה ובפשעי שנאה
הרבה אהבה קיבלנו בביקור בגרמניה. היינו באנדרטה לזכר השואה, באנדרטה לזכר ההומוסקסואלים שנרצחו בשואה וגם נפגשנו עם ארגונים מקומיים, עם חברי פרלמנט ועם אנשי משטרה מקומיים, שסיפרו על מלחמתם בשנאה. חלק ראשון
-החלק השני של הטור יתפרסם מחר (שבת) ב-nrg חברה
הארגון הגרמני המארח, מנאו (MANEO) נלחם בהומופוביה כבר עשרים שנה, מנסה לסייע ביצירת אווירה מקבלת יותר. הוא מתעד מקרי תקיפה, מארגן ימי עיון וקמפיינים של הסברה, מהווה מוקד מידע ומחבר בין פעילויות של ארגונים רבים הפעילים בתחום.
היה מאד מרגש לראות את היחס החם של הגרמנים לנוער שלנו, כמה אהבה כולנו קיבלנו שם, וכמה צעק הפער בין מה שהיה שם למעט שכאן בארץ הצלחנו לגייס לטובת הנפגעים, לטובת אלה שנפצעו קשה ויישארו נכים (בבקשה, אל תספרו לי שוב שעדיין לא תפסו את הרוצח, ולא יודעים על איזה רקע אירע הפיגוע. אף אחד לא יורה בנערים ובנערות מתוך אהבה, אף אחד לא יכול להכחיש כי הרצח הנורא הזה העלה למודעות נושאים של אלימות, אפליה ושנאה לאוכלוסיה שרוצה לחיות את חייה בשקט ובשלווה, עם זכויות שוות לכל אזרח ישראלי אחר).
נסענו לטייל, לנוח, ללמוד ולהחליף מידע על פרוייקטים ודרכי פעולה. לנוח כמעט לא הספקנו. התארחנו בבונדסטג ושוחחנו עם חברי פרלמנט. היינו אורחיו של חבר הפרלמנט של ברלין, תום שרייבר, בפרלמנט של ברלין. שמענו סקירה על תוכנית פעולה כוללת למיגור ההומופוביה, תוכנית אשר אושרה וקיבלה תקציב של 2 מיליון אירו לשנתיים ליישומה.
בנוסף, הוצגה בפנינו פעילות של ארגון העובד מול מערכת החינוך ליצירת בתי ספר ללא הומופוביה, פגשנו נציגי ארגון "הומוסקסואליות בכנסיות" והתארחנו בקהילה היהודית בברלין (הפתעה גדולה ומעוררת תקווה בפני עצמה). בקלן אירחה אותנו בבניין העירייה אחת מראשי העיר, ביקרנו בארגון למלחמה באיידס, במשטרת קלן ובארגונים נוספים.
את קבוצת הנוער, אליה צורפתי, ליוותה קבוצת בני נוער גרמנים, חלקם סטרייטים, חלקם לא. די מהר נעלמו המחיצות בין הקבוצות, נוצר הווי מיוחד, קשרים חמים ועזרה הדדית מחממת לב.
נושא
אחת החוויות המיוחדות הייתה במטה משטרת ברלין. את פנינו קיבל נשיא המשטרה, בירך את הקבוצה, הביע את תקוותו לשיתוף פעולה עתידי עם משטרת ישראל, וסיפר על פעילות המשטרה במלחמתה בפשעי השנאה.
"עם כל הליברליות והחופש בברלין", סיפר לנו נשיא המשטרה, "עדיין מתבצעים מעשים פליליים כנגד הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים". מלחמתה של משטרת ברלין בפשעי השנאה רחבה וכוללת פשעי שנאה של מגזרים שונים, מול מגזרים אחרים.
הרצאות נוספות קיבלנו מאחת הקצינות האחראיות על הקשר עם הקהילה הגאה, מריה תישבייר, וממפקד היחידה למלחמה בפשעים על רקע פוליטי.
מריה סיפרה על האבחנה בין פשעי רכוש מול בני הקהילה הגאה לבין אלימות מולם כפשע שנאה. פשע שנאה על רקע לאום, מעמד חברתי, גזע, צבע עור, נטייה מינית או זהות מגדרית מאובחן בכך שבחירת הקורבן שרירותית, כאשר המטרה היא לערער את הבטחון של שאר חברי הקבוצה.
התקיפות יהיו בדרך כלל במרחב הציבורי, כאשר במרבית המקרים התוקפים הם גברים צעירים. בנוסף, במרבית המקרים הניחו התוקפים כי הם יכולים לפעול בבטחון, משום שהנתקפים יפחדו לפנות למשטרה.
לאנשי הקהילה הגאה סיבות רבות להימנעות מפנייה למשטרה: חלקם עדיין בארון, לעתים אין להם אמון במשטרה, ולעתים קיים חשש שבמשטרה לא יתייחסו אליהם ברצינות. קיימים גם חששות להיקלט במערכת המשטרתית כהומוסקסואל.
איך מתמודדים במשטרה הגרמנית עם הבעיות? בטור ההמשך שיופיע מחר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם