פרות עצבניות, פרות צמחוניות וקרפצ'יו צרצרים
מדוע הפרות בשוויץ הפכו לעצבניות? מה באמת הוגש בחתונה של צ'לסי קלינטון? והאם כדאי להתחיל לאכול חרקים? קיץ ירוק
אזהרות למטיילים שקשורות לחיות עוסקות בדרך כלל בדובים, חתולים גדולים או כל מיני חיות ארסיות שאתה לא רוצה לפגוש. פרות לא נכנסו לרשימה הזו. לפחות עד הקיץ האחרון. עכשיו הכל השתנה ולמרבה ההפתעה מדובר באחד המקומות הפסטורליים ביותר עלי אדמות – שוויץ.
כן, שירות מסוקי ההצלה השוויצרי REGA הוציא המלצות למטיילים על הדרך לנהוג כשיש פרות בשטח לאחר
מה קרה לפרות השוויצריות היפות והבריאות, המלחכות עשב בהרי האלפים? האם החום עלה להן לראש? הסבר אחד הוא שניתן על ידי המומחים הוא שכיום יש פחות מגע בין האיכרים והפרות שמגדלים לבשר ולכן הפרות פחות רגילות לחברת בני אדם. עוד הסבר שניתן הוא שאת מרבית הבעיות גורמות פרות שהן אמהות לעגלים, שהאינסטינקט האימהי שלהן גורם להן לתקוף כדי להגן על העגלים.
אז מה עושה המטייל התמים באלפים השוויצריים שנתקל לא עלינו בפרה או גרוע מכך, בעדר פרות שמשוטט ומחפש עניינים? אטיין ג'ונוד מהשירות השוויצרי למניעת תאונות בחווה מסביר כי צריך להמנע מלהביט לפרות בעיניים, מה שעלול להיתפס בעיניהן כאיום. "אם פרה רואה מישהו שנועץ בה מבטים, המחשבה הראשונית שלה היא 'הוא רוצה לאכול אותי'," הוא הסביר, "אין להן את התפיסה שלנו יש, הן לא ראות או שומעות כמונו ולכן ניסיון ללטף אותן בעדינות עלול להתפרש אצלן כמתקפה". האמת שבהתחשב בכך שהפרות הללו בסוף מגיעות לצלחת שלנו, הפרנואידיות שלהן היא בהחלט לגיטימית.
אגב, מתקפת הפרות הקטלניות, איננה ייחודית רק לשוויץ. המשטרה בקליפורניה דיווחה כי היא נאלצה לפתוח באש על פרה בהריון אחרי שזו ברחה פעמיים מהכלוב שלה ביריד בעלי חיים מקומי והפילה לארץ שוטר במהלך הניסיון ללכוד אותה. הפרה נהרגה במה שדיוויד וילסון, מנהל השירות הוטרינרי באוניברסית קליפורניה, דיוויס, כינה כאירוע טרגי. עדיין, הוא הסביר, כשאין ברירה, אז אין ברירה – "אם הן (פרות, ר.ג.) מנסות לברוח ומתחילות להשתולל, הן יפילו גדרות ויפילו אנשים ואז אנשים יכולים להפצע או למות, אפילו אם זו רק פרה"
החתונה של צ'לסי קלינטון לפני כשבועיים עשתה הרבה כותרות, אבל ספק אם השמלה או מי הוזמן לחתונה עוררו הדים כמו מה האוכל שהוגש לאורחים. הסיבה: בחתונה הוגש בשר. למרות שהיא צמחונית וישנם כאלו שטוענים שהיא אפילו טבעונית
זה נשמע אולי תמים וחסר משמעות, מה עוד שכמובן מדובר בגרסה ידידותית לסביבה של בשר (מפרות אוכלות עשב). הרי לא מדובר בצמחונית הראשונה שמגישה לאורחים שלה בשר בחתונה, אבל לא. צמחונים, טבעונים וקרניבורים הסתערו בחדווה לסשנים ארוכים של ויכוחים באינטרנט בעד ונגד, שנראו כאילו נלקחו היישר מסאגה פולנית בלתי נגמרת. אפילו הניו יורק טיימס הקדיש כתבה של עמוד שלם לנושא וחידד את עמדות שני הצדדים.
בצד אחד עמדו אלו שלא מוכנים לפשרות – ססיליה קינזי, טבעונית ויועצת מזון בקליפורניה, שלא כיבדה את האורחים בבשר בחתונה שלה, הסבירה לעיתון כי "אם המשפחה שלך אוהבת אותך ורוצה שיהיה לך את היום המיוחד הזה, אז הם יכולים להעביר ארוחה אחת מבלי לאכול בשר".
מנגד היו אלו שלא עושים עניין, כמו השפית פרננדה קאפוביאנקו שהסבירה שהארוחה בחתונה צריכה לשקף את הטעמים של כולם. "אנחנו מזמנים שפים כמו אריק ריפרט ודניאל בולוד," היא סיפרה על החתונה שלה, "אז איך אנחנו יכולים להזמין שפים ולא להגיש בשר? הם יחשבו שאנחנו משוגעים".
המנה הבשרית בחתונה לא היתה מקור העניין היחידי. מגזין Life & Style דיווח לפני החתונה ממקורות יודעי דבר כי צ'לסי היא בכלל טבעונית ורגישה לגלוטן ולכן עוגת החתונה תהיה טבעונית וללא גלוטן. הציפיות הללו התבדו באופן חלקי כשתחקיר מעמיק של המגזין People גילה למרבה האכזבה של הטבעונים כי להכנת העוגה השתמשו ב-360 ביצים אורגניות. לפחות הקמח היה נטול גלוטן.
הקטנת צריכת הבשר היא דרך חשובה להילחם בהתחממות הגלובלית – על פי הערכות של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם תעשיית הבשר אחראית לכ-20% מכלל פליטת גזי החממה בעולם. הבעיה הזו רק תלך ותחמיר כי יותר אנשים צורכים בשר וצריכת הבשר לנפש עולה בקצב מהיר, מכ-20 קילוגרם לנפש לפני עשרים שנה לצפי של 80 קילוגרם לנפש בעוד 20 שנים. אז מה אפשר לעשות – האם רק מעבר למשטר צמחוני היא התשובה לכך?
לא בהכרח, מסביר פרופ' ארנולד ואן הוייס, אנטמולוג ויועץ לאו"ם. במסמך שהוא חיבר עבור ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הוא מציע לעבור לאכילת חרקים בתור פתרון אפשרי. על פי פרופ' ואן הוייס ישנם יתרונות רבים בהחלפת שיפודי קבב בשיפודי צרצרים וחרקים אחרים – קודם כל חרקים מייצרים הרבה פחות גזי חממה וחומרים מזהמים אחרים כמו אמוניה (שחזירים ועופות מייצרים לדוגמה), יש בהם יותר פרוטאין ובכלל הם יותר בריאים. גם המגוון לא קטן – יש כיום כ-1,000 חרקים שעולים על הצלחת ונאכלים בתאבון ברחבי העולם.
יש רק בעיה קטנה אחת. פרופ' ואן הוייס קורא לה 'אלמנט האיכסה'. הוא מבין את הקושי של אנשים במערב לחשוב על חרקים כאוכל, אבל לדעתו בישול נכון יכול לעזור. "זה מאד חשוב איך אתה מכין אותם," הוא מסביר. "אתה צריך להכין אותם בצורה יפה כדי להתגבר על אלמנט האיכסה." בסופו של דבר, הוא מזכיר, מרבית העולם כבר אוכל חרקים. זה רק אנחנו במערב שמעקמים את האף. "לא ברור לי למה," הוא הוסיף, "הרי אנחנו אוכלים שרימפים שהם די דומים."
ארגון המזון והחקלאות של האו"ם לוקח את הדברים הללו ברצינות וכבר ב-2008 קיים מפגש בנושא בתאילנד ויש תוכניות לקיים כנס עולמי בעניין ב-2013. מי שקצת פחות אופטימי הוא מי שמכיר את הדברים מהשטח – פול קוק, הבעלים של חברה לאספקת חרקים למאכל באנגליה הסביר לגרדיאן האנגלי כי הוא לא משוכנע שהעסק הזה יתפוס – "הם (החרקים, ר.ג.) רק בשביל הכיף...אני לא רואה את זה תופס בגדול באנגליה".
ואיך אפשר לסיים כתבה על עונת מלפפונים מבלי ציטוט ראוי. אמנם לא מצאתי משהו בקליבר של אלון מזרחי, אבל דן מאהס, המועמד הרפובליקני למשרת מושל קולורדו בהחלט נותן פייט טוב. מאהס הזהיר בוחרים מפני תוכניות של ראש עיריית דנבר ובייחוד מאמציו לקדם רכיבת אופניים בעיר, כולל תוכנית של השכרת אופניים בעיר. המאמצים הללו לדברי האס "הופכים את דנבר לקהילה של האו"ם".
האס הוסיף וטען כי תוכנית השכרת האופניים מקודמת על ידי קבוצה ששמה לה את איכות הסביבה מעל זכויות האזרח. התוכנית הזו, הוא חשף, כוללת עידוד של עסקים להתקין מקלחות לעובדים שיאפשרו להם להגיע עם אופניים לעבודה ויצירת מקומות חנייה למכוניות יעילות מבחינת צריכת הדלק שלהן. אכן תוכנית שטנית וטוב שיש אנשים כמו האס שיודעים לחשוף אותה לעין הציבור. נקווה שגם כאן מדובר בסיפור של עונת מלפפונים שרבית מדי שיעלם עם בוא הסתיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם