הצבא הירוק של אדם טבע ודין
בזכות העתירה של אט"ד הבינו כולם כי פרויקט עיר הבה"דים לא יכול להתנהל מחוץ למסגרות הדמוקרטיות ובלי תסקיר סביבתי
בכך תמה סאגה משפטית בת 3 שנים, ובמשרד הביטחון מיהרו לחגוג. איך חוגגים בקריה? מוציאים הודעה לעיתונות. בהודעה צוטטו דברים שאמרה השופטת פרוקצ'יה לעו"ד נעמה אלעד מאט"ד: "הצעת המדינה נכונה, חזרו בכם מהערעור. אין שום טעם להיתלות בערעור שהוגש בתחילת התהליך. הייתי מציעה שתקשיבו לנימת בית המשפט בדיונים האחרונים".
למקרא הדברים מתקבל הרושם שהעמותה הסביבתית גורשה מבית המשפט בבושת פנים. האמת אחרת לגמרי. כשמעיינים בציטוטים הנבחרים של דוברות משרד הביטחון ואחר כך קוראים את פרוטוקול הדיון ואת פסק הדין, מקבלים שיעור מאלף באמנות ההוצאה מההקשר. כדי להבין את ההקשר צריך לחזור לחורף 2008. אט"ד עתרה אז לבית המשפט העליון בדרישה שיחייב את משרד הביטחון לשנות לחלוטין את מסלול ההקמה של עיר הבה"דים. התוכנית המקורית של מערכת הביטחון היתה להקים את בסיס ההדרכה הענקי, המרוחק 11 ק"מ מרמת חובב, מבלי לבצע תסקיר סביבתי ותוך אישור התוכניות בוועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ"ב),
שמאשרת תוכניות למתקנים ביטחוניים רגישים. במילים אחרות: עם אפס שקיפות, בלי התנגדויות - ובלי שניתן יהיה לוודא שהחיילים לא חשופים לסיכון בריאותי מהמפעלים.
בית המשפט רמז למדינה שכדאי לשנות כיוון, וכך היה: התוכנית הועברה למוסדות התכנון הרגילים. במקביל ביצע המשרד להגנת הסביבה תסקיר סביבתי. הליכים אלה היוו קטליזטור לשיפור שהמפעלים ברמת חובב עברו ממילא לאחרונה. למעשה, כמעט כל מה שאט"ד דרשה - התקבל. בעמותה רצו עוד קצת, אבל השופטת פרוקצ'יה הבהירה כי "הליך הערעור הגיע למיצויו המלא" והמליצה על מחיקתו. כך סיכמה השופטת את הפרשה - סיכום שבמשרד הביטחון העדיפו להשאיר מחוץ להודעה הרשמית: "העתירה המינהלית תרמה תרומה סגולית חשובה לקיום הליך תכנוני מלא ומפורט במסגרת הקמת עיר הבה"דים".
במילים אחרות: רק בזכות העתירה הבינה מערכת הביטחון כי פרויקט בסדר גודל לאומי, ועוד בעל רגישות סביבתית ובריאותית כזו, לא יכול להתנהל מחוץ למסגרות הדמוקרטיות ובלי תסקיר סביבתי. בית המשפט, אגב, פסק גם שהמדינה תשלם לאדם, טבע ודין הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל. גם את זה העדיפו במשרד הביטחון להצניע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם