עדויות חדשות על החגיגה בבית רה"מ
מעדויות שהגיעו למעריב עולה כי בזמן האסון שהה נתניהו במסיבה של בנו כמעט עד עשר בלילה ורק יצא מספר פעמים לטלפונים קצרים

גם הגרסה הזו, שלפיה עדכן האלוף יוחנן לוקר, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, את נתניהו רק בשעה שש ותשע דקות, קשה לעיכול. אם זה נכון, מתברר שראש הממשלה ידע על אובדן הקשר עם המסוק קרוב לשלוש שעות אחרי שהאירוע התרחש בפועל.
פירוש הדבר שלקח לצה"ל יותר משעה לעדכן את ראש הממשלה באירוע דרמטי כזה, אפילו שהידיעה (על פי הגרסה הצה"לית) הגיעה לקריה בתל אביב כבר ב-5 אחר הצהריים. גם זה לא לגמרי מדויק. יש בידי מעריב עדות לכך שנתניהו ידע על אובדן הקשר עם המסוק הרבה לפני שש ותשע דקות. הוא עדכן כמה מקורבים בעניין הזה.
מה ראש ממשלה סביר צריך לעשות ברגע שנודע לו על אירוע כזה? דבר פשוט: להפסיק את לוח הזמנים הרגיל שלו, לבטל את האירועים, להתנצל, ומיד להרים טלפון לראש ממשלת רומניה. לבקש ממנו סיוע דחוף של חיל האויר של רומניה ושל כל יחידות החילוץ הרלוונטיות. לעדכן אותו.
הרי שר הביטחון אהוד ברק בחו"ל, ונתניהו אמור לנהל אירוע דרמטי כל כך בשלב שבו עדיין לא יודעים מה גורל ששת קציני חיל האוויר - בשלב שבו נדרשת פעולה מהירה ודחופה. מדובר באירוע שמתרחש על אדמת מדינה זרה. ראש ממשלת ישראל אמור לעמוד בחוד החנית של הניהול של האירוע הזה בשעות הקריטיות כל כך.
ראש ממשלת ישראל הנוכחי לא ניהל את האירוע, בקושי התעניין בו, לא טרח להסביר לעשרות החוגגים, וביניהם רבים משועי הארץ ומעשיריה, שאין מה לעשות, אבל אי אפשר להמשיך בחגיגה בערב
גם התירוץ שלפיו נתניהו שמר על סודיות כי הסיפור לא פורסם עדיין מעורר רחמים בעליבותו. למעריב עדויות מוצקות לכך שאורחי המסיבה ידעו על האירוע ברומניה, וגם דיברו עליו לכל אורכו. חלק מהם עודכנו על ידי נתניהו עצמו.
רוב אזרחי ישראל ידעו באותן שעות מה קורה. הם פשוט גולשים באינטרנט ומחוברים לסלולרי. חוץ מזה, לא נדרשה כל סודיות. כל הדיוט יודע שבניגוד לעניינים חשאיים באמת, הטרגדיה ברומניה הייתה אמורה להתפרסם כעבור שעה באופן רשמי, כך שלא היה שום צורך בכך שנתניהו "יעמיד פנים" וישמור על "פנים חתומות" - כפי שתיאר באמנות יועץ התקשורת שלו אתמול. כאילו מדובר בתקיפת הכור האיראני.
הנה עוד כמה פרטים מטרידים: לשכת שר הביטחון עודכנה בדבר האירוע ברומניה כבר ב-4 אחר הצהריים. לשכת הנשיא בשעה 5. עכשיו מצפים מאיתנו להאמין שנתניהו, הבוס של ברק, עודכן יותר משעתיים לאחר מכן. זאת ועוד: החייל יאיר נתניהו נידון לעשרה ימי ריתוק לבסיס.
כדי להגיע לאירועי יום ההולדת שלו, היה צריך לבטל את הריתוק. הופעלו קשרים ומאמצים שכנראה עלו בתוהו. לבסוף הומתק עונשו של החייל נתניהו ביומיים, מה שאפשר לו בדיוק לצאת ליום ההולדת. אגב, זה היה עונש הריתוק השלישי של החייל נתניהו, שהוא מרותק סדרתי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, צריך לזכור, הוא האיש שבעיצומה של מלחמת לבנון השנייה לקח את אשתו להצגה בלונדון, באותו מסע תענוגות שפורסם בזמנו בערוץ 10.
ראש הממשלה נתניהו הוא אותו האיש שבעיצומו של הדיון הכי קריטי בשביעייה על גורלו של גלעד שליט, יצא כמה פעמים כדי לפגוש חברי כנסת מקדימה ולדבר איתם על פירוק מפלגת האופוזיציה.
מדובר באותו אדם שמינה לתפקיד ראש הסגל במדינת ישראל את נתן אשל, שהיה שלשום אחד מראשי החוגגים במסיבה. יש כאן הרבה יותר מקלות דעת ואטימות.
בסיפור הזה יש סממנים מדאיגים אמיתיים על דרך הניהול של המדינה הזו. על איכות העומדים בראשה. על הכושר שלהם להבדיל בין טוב לרע, בין אמת לשקר.














