הג'ורה כדרך חיים
כשהתשתיות לא עומדות בעומס, אזרחים במדינת ישראל נידונים לחיים בזבל. למשרדי הממשלה נוח להפיל את התיק על הרשויות המקומיות
איפה. בצדי כביש עכוצפת, נתיב תנועה סואן שחוצה את הגליל, זרם פלג עם בעיית ריח קשה. בשלב מסוים גלש אשד הביוב לקניון המרהיב של נחל שגור - בעבר אחד מאתרי הטיול היפים בצפון - ומשם זרם לנחל נעמן ולים.
מקור הבעיה במערכות הביוב המרקיבות של כמה יישובים, ביניהם מג'דל כרום ובענה. התשתיות המיושנות לא עומדות בעומס של האוכלוסייה הגדלה, הביוב עולה לעתים קרובות על גדותיו ואזרחים במדינת ישראל נידונים להתבוסס בג'ורה כדרך חיים. כיוון שבאזור פועלות כמה משחטות, מפעם בפעם הביוב מציף גם את השפכים שלהן וברחובות הראשיים נקוות שלוליות דם פוטוגניות.
בתחום הפסולת המצב אינו משופר בהרבה: מערך איסוף האשפה של הרשויות המקומיות קרס והאזור התמלא ערמות זבל מאולתרות ופגרים רוחשי רימות. כשלא מפנים פסולת שורפים אותה, וכמעט מדי ערב התכסה האזור, כולל בתיהם של תושבים בגילון וצורית, בעננה של עשן מצחין ורעיל.
כבר אז היה ברור שרק פעולה ממשלתית נמרצת, תיאום בין-משרדי והשקעה של עשרות מיליוני שקלים, תוכל להביא לשינוי. חלפה שנה, וכמו שניחשתם דבר לא קרה.
הפסולת הפזורה עמק בית הכרם
צילום: זכריה ניקסון
השאלה היא לא מי אשם, אלא איך יוצאים מזה
הבעיות הנגררות ביותר בישראל הן אלה שזקוקות לפתרון רב-זרועי. בנוסף לשלל משרדי הממשלה שההירתמות שלהם דרושה כאן-האוצר, התשתיות, הפנים והגנת הסביבה-קיים המתח המוכר בין השלטון המקומי למרכזי. ליושבים בירושלים נוח להאשים את הרשויות המקומיות בגירעון ולהתנער מאחריות.
המציאות קצת יותר מורכבת. אחת הסיבות לגירעונות הכבדים היא האיחוד שנכפה בזמנו על הרשויות המקומיות על ידי משרד הפנים. מאז המדינה חזרה בה והאיחוד פורק, אבל חובות המועצה המשותפת נותרו תלויים על צווארם של הכפרים. אז מי אשם?
השאלה החשובה היא לא מי אשם, אלא איך יוצאים מזה. החדשות הטובות היחידות שמגיעות בימים אלה ממרכז הגליל נוגעות לנחישות התושבים
לשפר את מצבם. בשבועות האחרונים פועלת שם במרץ קואליציה משותפת של יהודים וערבים, שמתייצבים ביחד להפגנות בצמתים ומבהירים שכך זה לא יכול להימשך.
אחרי שוועדת הפנים והסביבה בראשות דב חנין לחצה, נרתם המשרד להגנת הסביבה והבטיח להציג מתווה לפתרונות. בהנחה שההמלצות יהיו ראויות נותר רק העניין הפעוט של המימון. איכשהו קשה לראות את אנשי האוצר - שאיש מהם לא טרח להגיע לישיבות שכונסו עד היום - מקדישים את הסכום הדרוש להצלת מערך הביוב והפסולת של מרכז הגליל.
הרבה יותר נוח להפיל את התיק על הרשויות המקומיות ולהפקיר את האזרחים הסובלים. זה הרי נמשך זמן כה רב, עוד קצת סבלנות והם בטח יתרגלו למחנק ולצחנה.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם