חודשיים אחרי: השמחה חוזרת למשפחת פרץ
מרים פרץ עוד לא התאוששה מנפילתו של בנה אלירז וכבר הערב ישוב ביתה ויתמלא במבקרים כשבתה הצעירה בתאל תתארס לבחיר לבה
"מסיבת האירוסים הזאת מגיעה אלינו כל כך מוקדם אחרי האובדן, שאני רואה בה אפילו סוג של ניסיון", הודתה אתמול מרים. "כאילו אמרו לנו: ראינו איך התמודדתם עם המוות, עכשיו נראה איך אתם מתמודדים עם השמחה. היום אני שומעת את אלירז אומר לנו לחיות. ועדיין, השולחנות הערוכים מוצבים מול התמונות שלו ושל אחיו".
חתני השמחה הצעירים הם שני חיילים בשירות סדיר, ואל הבית בגבעת זאב הם יגיעו הערב כל אחד מיחידתו. "שניהם יגיעו עם המדים, יתלבשו ויתארסו", תמצתה מרים, "השילוב הזה של צבא, חיים ובניית משפחה חדשה מאוד מרגש אותי".
בתאל היא מפקדת צוות בבסיס ההדרכה של חיל החינוך והנוער. בעלה לעתיד, מתן יששכר, משרת כלוחם בסיירת אגוז - גם היא, איך לא, חלק מחטיבת גולני שכה מזוהה עם משפחתו החדשה. אבל זהו לא הדמיון היחיד בין מתן לאחיה של בתאל: ממש כמו אלירז ז"ל, גם הוא בוגר התיכון הדתי הימלפרב בירושלים והמכינה הקדם צבאית עוצם, שפונתה מגוש קטיף.
"בפעם האחרונה שראינו את אלירז, גם בתאל וגם אני התלבטנו איתו על החתונה עם מתן", סיפרה אתמול מרים. "בתאל אמרה לו: 'אנחנו חושבים להתחתן אבל קשה לנו להחליט - מה אתה אומר?", והוא ענה לה שאסור לעכב את זה. היא שאלה אותו: 'מה יהיה, אני אתחתן עם איש צבא?', אז אלירז אמר לה: 'בטח, מה זאת אומרת? תראי את שלומית אשתי'. גם אני התלבטתי איתו, והמילים האחרונות שאני זוכרת ממנו הן: 'אמא, שמחה לא דוחים'. אז אני עושה הכל כדי לעמוד בציווי הזה שלו".
זו לא הפעם הראשונה שבה מרים נאלצת להתמודד עם שמחה מהולה בעצב. גם כשאלירז התחתן עם זוגתו שלומית, שאותה הכיר בזמן שערך סרט על אחיו שנפל, זו לא הייתה חתונה כמו כולן. ובכל זאת, את מסיבת האירוסים של בתה מגדירה שלומית כהתמודדות "בעוצמה שונה".
"אלירז התחתן שלוש שנים אחרי הנפילה של אוריאל", היא שחזרה אתמול, "ואז היה לנו כבר פרק זמן שבו למדנו לחיות את החיים החדשים ולהתמודד עם האסון. אבל פה עברו רק חודשיים. זה מאוד מאוד טרי, כאילו זה קרה רק אתמול. המוות של אלירז עדיין לא נתפס אצלי, אבל אני מתחייבת לעשות הכל כדי לשמוח באמת".
למסיבת האירוסים הערב צפויים להגיע כ-300 איש, ובהם כחמישים בני משפחה, כמאה חברים של בני הזוג, ועוד לא פחות מ-150 חברים של המשפחה וחבריו הקרובים
"אנחנו עוד לא קולטים מה קורה לנו", מודה האם. "כששואלים אותי מה שלומי, יש לי שתי תשובות: במובן של בתאל שלומי נפלא, אבל במובן של מה שקרה לאלירז, ברור לכולם מה שלומי. יש זעקה שאומרת, למה אלירז לא איתנו ברגע הזה, ומצד שני יש גם זעקה אחרת שאומרת, תודה שזכינו בשמחה הזו".
בימים האחרונים דאגו בני הבית לשנות את פניו ולקשטו לכבוד המאורע. "אתה נכנס לבית שרק לפני חודשיים נשמעה בו זעקת שבר, והנה היום כבר יהיו בו קריאות שמחה", אומרת מרים. "רק עכשיו הגישו בו סעודת אבלים, והנה כבר מגיעה סעודה של שמחה. באותו בית, באותו סלון, באותו שולחן. זה לא קל, אבל אני אפילו רואה בזה משהו ניסי. תודה לקדוש ברוך הוא שהביא אותנו ואמר לנו: יש פה צו כזה, תחיו".
"יש לנו שמחה גדולה, אבל היא מהולה בצער ובעצב", הוסיפה אם המשפחה. "אלירז יחסר מאוד. כשכולם יתחילו לברך את בתאל ומתן, תחסר לי הברכה של אלירז. כשכולם יחבקו אותה, אני אחשוב על החיבוק הגדול שהוא היה מחבק אותה".
"החלטתי שלקראת האירוסים של בתאל אני אלך אליו ואכתוב לו מכתב קטן שכבר התחלתי לנסח לי בראש: 'בן יקר שלי, הנה הגיע מועד השמחה. כנראה יש מועד למות ויש מועד לשמוח. אתה כל כך חי, שאתה לא יכול להשאיר אותנו בצער אפילו למעט, אז מיד פעלת שתהיה לנו שמחה בבית".
גם ארבעת ילדיו של אלירז ישתתפו במסיבת האירוסים. "הם מאוד מתרגשים ואפילו הכינו לה כבר ברכות", גילתה מרים. "כשהם יישבו איתנו ועם שלומית, אני אשמח. אם הם, חלק מאלירז, נמצאים איתנו, זה אומר שגם הוא איתנו. ממש איתנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם