בשביל החלב: מהפכת החלב הלא מפוסטר
הרשויות בארה"ב מנסות להניח מכשולים, אבל יותר ויותר אמריקאים עוברים לשתות חלב שלא עבר פסטור. בינתיים, התעשייה הצומחת תצטרך לעבוד קשה בכדי להדוף את הטענות כנגד הסכנות הבריאותיות
כן, כמו מספר הולך וגדל של אנשים בארצות הברית, גם עבדכם הנאמן נטש את החלב (האורגני יש לומר) מהסופרמרקט אחרי שנכבש כליל בטעם של חלב שלא עבר פסטור ומוצריו ושוכנע שחיידקים רעים לא יענישו אותו על כך. בינתיים זה עובד.
עם זאת, החיים של צרכני החלב הלא מפוסטר הם לא גן של שושנים - מלבד המבט העקום שאנחנו זוכים לו מצרכני החלב הרגיל (הרוב המוחלט), הרי שבכדי להשיג
ראשית, נתחיל בשאלת השאלות – האם חלב לא מפוסטר אינו מסוכן? ובכן, תלוי את מי שואלים. חלב יכול להכיל חיידקים שמגיעים מהפרה וגם מהסביבה החיצונית (רפת) לדוגמה. בין החיידקים הללו אפשר למצוא את החברים סלמונלה, ליסטריה, אי קולי ואחרים שעלולים לגרום למחלות לא נעימות בכלל. לפיכך, המסקנה שרשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) הגיעה אליו הינה שחלב לא מפוסטר הינו מטבעו מסוכן, או כפי שהגדיר זאת ג'ון שיהאן, מנהל מחלקת בטיחות הביצים ומוצרי החלב ב-FDA: "שתיית חלב לא מפוסטר או אכילת מוצרי חלב לא מפוסטר היא כמו לשחק רולטה רוסית עם הבריאות שלך".
על פי הדיווחים של ה-FDA בין 1998 ל-2005 היו 831 מקרי מחלה, 66 אשפוזים ומקרה מוות אחד המיוחסים לצריכת חלב לא מפוסטר. הם מדגישים כמובן כי אלו הם רק המקרים המדווחים. נשמע קצת מפחיד, אבל גם צריך להסתכל על הדברים בפרופורציה - קרן Weston A. Price שתומכת בצריכת חלב לא מפוסטר כתבה בתגובה כי באותן השנים דווחו בארצות הברית 199,263 מקרים של מחלות שמקורן במזון. כלומר, חלב לא מפוסטר היה אחראי רק ל-0.4% מהמקרים הללו.
הקרן טוענת שצריך גם להסתכל על הנתונים בהשוואה למספר המקרים של מחלות שמקורן בחלב מפוסטר – לפי הנתונים שהקרן מביאה, בין 1980 ל-2005 דווחו 19,531 מקרי מחלה שמקורים בצריכת חלב מפוסטר ומוצריו, פי 10.7 ממספר מקרי המחלה שיוחסו באותה תקופה לחלב לא מפוסטר ומוצריו.
אבל גם מהנתונים הללו קשה להסיק מסקנה חותכת כפי שהקרן מודה משלוש סיבות עיקריות – ראשית, לא ידוע כמה אנשים צורכים חלב לא מפוסטר, כך שאי אפשר לדעת מה אחוז החולים מבין הצרכנים. שנית, לטענתם רק חלק קטן ממקרי המחלות שמיוחסים לחלב הלא מפוסטר הם אכן כך (הם טוענים להטיות מכוונות בדרך שבה נעשית הקביעה) ואחרון אחרון חביב – רוב מקרי המחלות שמקורן במזון אינם מדווחים בכלל.
אז למה בכלל להיכנס לכל הסיפור הזה? ובכן, הפסטור שחלב עובר היום נעשה בדרך כלל בטמפרטורה של 72 מעלות צלזיוס למשך 15-20 שניות ובדרך כלל מדובר בפסטור מחמיר יותר (ultra pasteurization), שנעשה בטמפרטורה של 135 מעלות צלזיוס לפחות משנייה אחת. תומכי וחובבי החלב הלא מפוסטר טוענים שהתהליך הזה עוזר לחסל אמנם את החיידקים המסוכנים, אבל בדרך מחסל גם את החיידקים הלא מסוכנים, או הטובים, שקיימים בחלב הלא מפוסטר ומפחית באופן משמעותי את ערכו התזונתי של החלב (שיהאן מה-FDA טוען להבדיל שאין לכך כל הוכחה מדעית). וכמובן, הטעם הנהדר שהולך לאיבוד.
28 מהמדינות בארצות הברית מאפשרות מכירה של חלב לא מפוסטר. במדינות אחרות המערכה על החלב הלא מפוסטר בעיצומה. רק אתמול (ד'), למשל, הטיל מושל ויסקונסין, ג'ים דויל, וטו על החלטת בית המחוקקים במדינה לאשר לחוואים למכור חלב לא מפוסטר ישירות לצרכנים. "אינני יכול להתעלם מההשפעות האפשריות של נזק בריאותי מצריכת חלב לא מפוסטר", אמר המושל. החוק האמור כלל בדיקות חודשיות של החלב ואמר כי במידה ויימצאו חיידקים מסוכנים בחלב, הרי שהרשויות יכולות לשלול את רישיון המכירה מהחוואי.
את דוייל זה לא סיפק. הוא הסביר שהבדיקות החודשיות הללו אינן מספיקות והסביר שבמדינות אחרות שבהן ניתן אישור למכירת חלב לא מפוסטר, נקבעו סטנדרטים מחמירים יותר. בשורה התחתונה הוא הסביר, אין בחוק האמור מספיק דרישות כדי להבטיח את שלום הציבור.
מצדדי החוק רואים זאת כמובן באור אחר. מבחינתם מדובר בראש ובראשונה על זכותם כאזרחים לעשות בחירה מבלי שהממשלה תתערב להם בצלחת. בהפגנה בעד החוק שנערכה בוויסקונסין, הסביר ג'ון פלאסטרר כי "אנחנו יכולים לאכול דגים לא מבושלים ובשר נא, אנחנו יכולים לעשן ולרכב על אופנוע בלי קסדה. יש לנו אפשרויות וחופש בחירה בוויסקונסין. אז למה אנחנו לא יכולים לקנות חלב לא מפוסטר?".
מי שתומך בזכותם של תושבי ויסקונסין ומדינות אחרות לקנות חלב לא מפוסטר הוא דיוויד גומפרט, כתב לשעבר של הוול סטריט ג'ורנל ומחבר הספר "The Raw Milk Revolution: Behind America’s Emerging Battle Over Food Rights". "אני מכבד את הזכות של אנשים לגישה למזון הזה (חלב לא מפוסטר) ויש לי בעיה עם אנשי מערכת הבריאות הציבורית שרוצים לשלול זאת מהם", הוא הסביר בראיון לניו יורק טיימס. גומפרט מסכים שיכול להיות שחלב לא מפוסטר יותר מסוכן מחלב מפוסטר אבל טוען שאף אחד לא מת מחלב לא מפוסטר ב-25 שנים האחרונות, מה שאומר שהוא אינו סכנה בריאותית כפי שמציגים אותו.
גומפרט חושב שאנשי מערכת הבריאות בהיסטריה בעיקר בגלל הגידול בביקוש לחלב לא מפוסטר. כאמור, אין מספרים מדויקים לגבי הצרכנים – ההערכות נעות בין 500 מאות אלף ל-10 מיליון אנשים ויותר. מה שכן ידוע הוא שמספר החוות שמספקות חלב גדל. במקביל גם גדל מספר המועדונים של צרכני חלב לא מפוסטר – מדובר בקבוצות של אנשים שמתארגנים להביא בתורנות חלב לא מפוסטר מחוות, שלעיתים מרוחקות מאד ממרכזים עירוניים. במסצ'וסטס מנסה עכשיו משרד החקלאות לאסור על התארגנויות כאלו בטענה שהבעיה היא שהמועדונים הללו לא מפוקחים.
ישנן מדינות שבהן בכלל אסור למכור חלב לא מפוסטר בכל דרך שהיא, כמו ניו יורק למשל. התוצאה היא שלחובבי החלב המפוסטר מניו יורק יש שתי אפשרויות – או לנסוע כמה שעות טובות לחוות בפנסילבניה לדוגמה, כמו החווה שאני הולך אליה, ולהצטייד שם, או שהם מכירים מישהו מקושר שיפנה אותם למקום בעיר שמוכרים בו בשושו חלב לא מפוסטר. השושואיזם מחויב המציאות כאן בגלל הבעיה הפעוטה שהברחת חלב לא מפוסטר בין מדינות היא עבירה על החוק הפדראלי.
מבחינת החוואים מדובר מחד במקור הכנסה אטרקטיבי ומאידך במקור חיכוך פוטנציאלי עם הרשויות. מבחינת הכנסה, הרי שמחיר גלון חלב לא מפוסטר מגיע עד לשבעה דולרים (תורידו חצי דולר אם אתם מביאים כלי קיבול שלכם), לעומת חלב שהולך לפסטור ועליו הם יקבלו דולר - דולר וחצי. על פי הערכות, חווה עם 15 פרות ו-20 אקרים של אחו עבורן שמייצרות חלב לא מפוסטר ייצרו לחווה רווח של 55 אלף דולר בשנה.
לעומת זאת, חווה עם 30 פרות שאינן רועות באחו ומייצרות חלב שיעבור פסטור תפסיד בממוצע 12 אלף דולר מדי שנה. גם החוואים לא אדישים למספרים הללו ומספר החוות שמספקות את הסחורה הלא מפוסטרת (כולל גבינות, יוגורט ומוצרים נוספים) עולה בהתמדה. בפנסילבניה רשומות היום מעל 167 חוות שמספקות חלב לא מפוסטר ועוד 60 בצנרת.
מנגד, החוות הללו זוכות לא פעם להצקות מהרשויות. על פי ספרו של גומפרט, החל מ-2006 משרדי החקלאות במספר מדינות גדולות בארצות הברית, בגיבוי ה-FDA, החלו להציק באופן קבוע לחוות קטנות באמצעות פשיטות פתע, מבצעי עוקץ, חקירות, הפעלת סוכנים בשטח, הפעלת תעמולת נגד ואמצעים נוספים בכדי להפריע ככל הניתן לאספקה שוטפת של חלב לא מפוסטר. גומפרט מציע תיאוריה שלא רק טובת הציבור עומדת לנגד עיני הרשויות, כי אם גם ובעיקר האינטרסים הכלכליים של תאגידי ענק המוכרים חלב מפוסטר ורוצים לנקות את השוק מכל תחרות פוטנציאלית.
האם מדובר כאן בגרסה מודרנית וחלבית משהו של דוד מול גוליית? לא בטוח. אבל אני לא אתפלא אם יש דברים בגו והרשויות פועלות בתיאום עם האינטרסים של תאגידי החלב. עם זאת, זה גם לא בהכרח שחור מול לבן (או לבן מול הלבן האמיתי) ותעשיית החלב הלא מפוסטר תצטרך לעבוד קשה בכדי להמשיך ולצמוח ולהדוף את הטענות כנגד הסכנות הבריאותיות של החלב. אני בינתיים אמשיך לשתות את הנס קפה שלי עם חלב איימישי לא מפוסטר וטעים ביותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם