כך נילחם בשחיתות
הגיעה העת להקים מוסד גבוה לממשל שינחיל ערכי אתיקה ממשלתית בקרב עובדי הציבור
שני פתרונות נראים לעין, האחד במישור המבני והשני במישור החינוכי. במישור המבני הכוונה לניהול ציבורי חדש: מבנה חדש של מינהל ציבורי מבצע, עם רשויות רגולטוריות מפקחות ומבקרות. במישור החינוכי הכוונה ללימוד תחום הממשל והאתיקה הציבורית והנחלתם לעובדי המדינה של היום ולאלו העתידים לבוא.
צרפת עושה זאת עם בית הספר הלאומי הגבוה בפריז ללימודי מינהל ציבורי, אנגליה הקימה מרכז חדש לניהול ולימודי מדיניות, ובקנדה הוקם כוח משימה לניהול מדיניות רוחבית וועדה לחקר המדיניות הציבורית. המשותף למדינות אלה הוא ההכרה כי ממשל איכותי וביצועי לא נולד יש מאין. הזדמנות פז ניצבת בפני מדינת ישראל להנחיל ערכים אלה דרך הערוץ של הקמת אוניברסיטה בגליל.
על הקמת אוניברסיטה בגליל החליטה הממשלה כבר במאי 2005. חשיבותה
של אוניברסיטה בגליל כמנוף מרכזי לפיתוחו של האיזור ברורה. מה שלא ברור הוא מדוע הקול הערכי היחידי הבולט בהקשר זה הוא נושא התקצוב ומאבקי היוקרה בין האוניברסיטה החדשה לאלה הקיימות.
האם לא הגיעה העת להקים מוסד גבוה לממשל באחריות נציבות שירות המדינה, שיכשיר את עובדי המדינה וינחיל ערכי אתיקה ממשלית בקרב עובדי הציבור? מדוע שמוסד שכזה לא ייבנה בדמותם של המכון הפריזאי או המרכז לניהול ולימודי מדיניות באנגליה? ומדוע שמוסד שכזה לא יוקם במסגרת האוניברסיטה החדשה בגליל?
המכללה לאיכות השלטון מייסודה של התנועה למען איכות השלטון בישראל נוסדה אמנם כדי לעורר את הנוער לאכפתיות כלפי החברה שהוא חי בה, אך לא די בכך. השר הממונה על קידום האוניברסיטה בגליל הוא סילבן שלום, המשנה לראש הממשלה והשר הממונה על פיתוח הנגב והגליל. הקמת האוניברסיטה בגליל תלויה הרבה ביכולתו של השר שלום לחבר את הקמת האוניברסיטה בגליל לדיון הציבורי בישראל.
מגזר ציבורי מבצע ואיכותי מחויב המציאות בישראל וחינוך לביצועים איכותיים של הממשל הן ערך מהותי שמן הראוי שילווה את הקמת האוניברסיטה בגליל. בהקמתו של מוסד גבוה למינהל ציבורי בגליל תאותת ישראל כי שוויון ההזדמנויות והנגישות למוקדי השלטון אינו רק נחלת המרכז.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם