עתירה לבג"ץ: המדינה מזניחה טיפול בפסולת בניין
ב-2003 אושרה בממשלה תוכנית לטיפול בפסולת זו. פורום חברות המיחזור טוענות ששבע שנים אחרי ההחלטה היא מיושמת באופן חלקי
"משרדי ממשלה, וביניהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד התשתיות ומשרד הבינוי והשיכון לא העבירו את התקציב שנקבע בהחלטת הממשלה, לצורך ביצוע התוכנית להסדרת הטיפול בפסולת הבניין", כך נטען בעתירה שהוגשה לבג"ץ באמצעות עו"ד דן צפריר, ראש מחלקת איכות סביבה במשרד ליפא מאיר ושות'. עוד נטען בעתירה, כי מתוך סכום של 54 מיליון שקל, שיועד למימוש התוכנית, ניצל המשרד להגנת הסביבה סכום של 19.4 מיליון שקל.
"במשך חמש השנים האחרונות אנו מרגישים כמי שרודפים אחרי הזנב של עצמנו. מדינת ישראל צריכה להחליט אחת ולתמיד אם בכוונתה לטפל ברצינות במפגעי הסביבה הרבים הנוצרים מפסולת הבניין", אמר ליעד אורתר, ראש פורום חברות המיחזור.
"החלטת הממשלה מיושמת באופן חלקי בהתנהלות עצלה ואיטית, ובוודאי שלא במסגרת הזמנים שקבעה הממשלה עצמה", נכתב בעתירה. "התמהמהות הממשלה מיישום החלטתה והתנערות חלק משריה מיישומה בכלל, מהווה התנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני, אשר ייתכן ותביא את המדינה בפני משבר סביבתי לאומי", מתריעים העותרים.
כמות פסולת הבנין ועודפי העצר הנוצרת בישראל בשנה נאמדת בכ- 7.5 מיליון טון. רוב הפסולת מושלכת באתרים שאינם מוסדרים או בצידי הדרכים ובשטחים פתוחים. ''רק מיעוטה של פסולת הבנין מגיע לאתרי הפסולת המוסדרים'', קבע מבקר המדינה בדוח שפרסם בשנת 2008.
על פי אותו הדוח, כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לא פעלו בצורה מספקת כדי להביא לאישור ולהקצאת אתרים נוספים להטמנה ומיחזור של פסולת בניין. "ברוב התחומים הקשורים בטיפול בפסולת בניין (מיחזור, הסדרת אתרי הטמנה, אכיפה ועוד) ''נעשו רק הצעדים הראשונים, ובתחומים רבים אף טרם הוחל בטיפול. בשל כך הנזקים לסביבה הולכים ומחריפים'', נכתב בדוח.
המשרד להגנת הסביבה: העתירה לא משקפת את המציאות
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה טרם קיבל לידיו את העתירה של פורום חברות המחזור לבג"צ ולכשתתקבל, המשרד יגיב לבית המשפט כמקובל. יחד עם זאת, המשרד להגנת הסביבה רואה עין בעין את החשיבות הרבה שבהסדרת הטיפול בפסולת הבניין, כמו גם את הנזקים הסביבתיים והפגיעה באיכות החיים של תושבי המדינה שנובעים מהשלכת הפסולת בניגוד לחוק.
"נראה כי העתירה מבוססת על אי דיוקים רבים שאינם משקפים את המציאות, בין היתר בהצגה חלקית ומסולפת של נושאים כגון - הקצאת המשאבים לטיפול בפסולת, עיבוי
מערך האכיפה נגד משליכי פסולת פיראטית ועוד".
לטענת המשרד, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון ומנהל מקרקעי ישראל היו המשרדים היחידים שהעבירו את חלקם בהחלטת ממשלה. כמו כן בנוגע להיקף ניצול הסכום שיועד לתוכנית טוענים המשרד להגנת הסביבה כי "בניגוד לנטען בעתירה, המשרד להגנת הסביבה הקצה בין השנים 2005 ל-2009 כ- 45 מיליון שקל לסיוע להקמת תשתיות לטיפול בפסולת בנייה בתחומי הרשויות המקומיות, ניקוי שטחים פתוחים, סיוע ליזמי מחזור פסולת בנייה ועוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם