בחדשות ערוץ 2 צריכים להפנים שהם לא "ביפ"
אחרי שהערוץ השני איפשר לרני רהב להפגין יצירתיות בהגנה על עשירי ישראל צריך לחשוב ברצינות על אופי מהדורת החדשות

שרי אריסון ורני והילה רהב אמיר מאירי
שמעתי נימוקים רבים נגד השכר האסטרונומי לבכירי המשק ובעדו, אך יש לציין כי רני רהב
סיפק נימוק יצירתי ביותר, למרות שאינו מועמד לפרס הלוגיקה השנתי. בטלוויזיה, כך נטען, מה שחשוב הוא לא ה"מה", אלא ה"איך" ורני רהב מנצל את כישוריו כהלכה, כשהוא מעצים את ה"איך' שלו למימדים מעוררי חלחלה.
רהב דבק במשימתו ובהתלהבותו אינו עושה חשבון לאיש. הוא מנפק פניני לשון כדוגמת הכינוי "רעה, רעה," שהדביק בזמנו לשלי יחימוביץ, מפגין שליטה רבתי ברזי הגישה האורוולינית ומשכלל אותה למהדרין. הטעון שמשכורות העתק של הבכירים נועדו בעצם לסייע למצוקת עניי ישראל, לא היה מבייש אפילו את ג'ורג' קשישא.
רני רהב מנצל היטב את קולו רב הדציבלים, כדי להשתלט על מסך הטלוויזיה ועל המיקרופון. אמנם לא היה זוכה ב"פרס חנה בבלי" לנימוסי דיון, אך הצליח להפוך את הדיאלוג עם צ'ארלי ביטון למונולוג קולני שלו. לזכותו ייאמר שבעוצמת קולו גרם לביטון הדעתן להיאלם, עד
כדי תנועות שפתיים בלבד.
צופים אניני טעם נאנחים למראה ולמשמע ה"הופעה" המרתקת של רני רהב, אך במבחן הרייטינג מסתבר שהוא זוכה בכל הקופה ומנפק סחורה טובה לבעלי חברות ענק, המעריכים את שירותיו של יחצ"נם המסור ומשלמים את שכרו בהנאה.
מחלקת החדשות בטלוויזיה אמורה להציג חדשות ולא להעתיק את הפורמט של "היפה והחנון" למהדורת החדשות. הצופים מודעים לצורך של הטלוויזיה המסחרית לזכות ברייטינג מרבי, אך גם הצופה המשועשע ביותר היה מעדיף שיונית לוי תגיש את החדשות בסגנונה הענייני ולא עדו רוזנבלום, למרות יפי תוארו.
יתכן שבתוכנית בידור עדיף להציג שני מתגוששים בזירה קקופונית, אך צופי ערוץ 2 ראויים ליותר מזה. מגיע לצופים לצפות בדיון מלומד, שתאיר את עיניהם בסוגיית השכר האסטרונומי והפערים בין שכר המנהלים לשכר עובדיהם. אם יימשך ה"טרנד" הזה במחלקת החדשות, עלולים הצופים לנדוד מערוץ 2 ל"ביפ", שלפחות אינו מעמיד פנים רציניות.