בורקה בנבטים
זכותו של זוג מוסלמי להתקבל למושב שיתופי. ואחר כך עוד זוג ועוד משפחה. וגם להקים מסגד. על מלכודת שיח הזכויות, באירופה ובישראל
בבלגיה ובצרפת מתגבשת חקיקה האוסרת על כיסוי ראש מלא (בורקה, ניקאב). בבתי הנבחרים יש רוב התומך בחקיקה החדשה, וסקרי דעת קהל מגלים שגם רוב הציבור תומך. מדינות אירופיות נוספות שוקלות חקיקה דומה. גם בישראל יש יוזמת חקיקה מהסוג הזה, אבל מה שמקובל באירופה, כידוע, יהפוך לגזעני בישראל.
ברוכים הבאים לעולם החדש. עולם שבו יש תנועה רק בכיוון אחד. החלשים והשמרנים נעים אל תוככי הקהילות המבוססות והליברליות. התוצאה היא מתחים ללא הפסקה. מתי המאבק לשמירה על אופי מסוים של יישוב, של עיר, של קהילה, של מדינה - הוא מאבק לגיטימי, ומתי מדובר בגזענות מעוררת דאגה? מתי סלקציה היא ראויה, ומתי אסורה?
גרים היינו. היחס ל"אחר" חייב להיות הוגן. הרי גם כאן היו אינסוף גלי עלייה, שגם הם זכו לחסימה ("ריצתו של העולה דנינו", כתב אלתרמן כגינוי לסלקציה בעלייה ממרוקו). כך שצריך לחזור לכלל היהודי הישן, התורה כולה על רגל אחת: מה ששנוא עלינו, אל נא נעשה לאחרים. אבל יש צורך בתוספת קטנה, שעוד נגיע אליה.
בימים אלה מנסה משפחה מוסלמית מהנגב להתקבל למושב נבטים. זה עבר כבר גלגול משפטי, הוחזר לוועדת קבלה, הוועדה החליטה נגד המשפחה, והעניין יחזור לערכאה משפטית. האישה עטופה בבורקה. את האירופים, כאמור, זה מפחיד התקדים המשפטי האחרון, פרשת קעדאן, מרמז על כך שבית המשפט עלול לכפות את קבלת המשפחה. הנסיבות קצת שונות. אך ייתכן שהתוצאה השיפוטית תהיה זהה.
נניח שבג"ץ יכפה את קבלת המשפחה. בעקבותיה יבואו עוד שתיים. בעוד שנתיים יוקם שם מסגד. בעוד חמש שנים הם יהיו רוב. הראשונים ימכרו או ישכירו במחיר גבוה.
האחרונים ימכרו בכל מחיר.
הטענה שכל סלקציה היא גזענות - היא טענה דמגוגית. אין שום מדינה בעולם שמאפשרת הגירה חופשית. כל מדינה, חברה, קהילה, זכאית לשמור על אופי מסוים, לאומי או תרבותי. מה שקורה בערים רבות באירופה מוכיח שהחלום הרב-לאומי או רב-תרבותי הוא תעתוע שווא.
כך שיש סלקציה. לא גזענית. תרבותית. מהגרים מפולין מתקבלים בברכה במערב אירופה. מהגרים מקהילות אחרות, שמעדיפות בדלנות, נתקלים ביותר ויותר קשיים.
מהו המבחן לסלקציה מותרת ואסורה? הנה כלל מוסרי: יש להעניק זכויות רק למי שמעניק את אותה זכות גם לאחרים. זה לא שהאישה עם הבורקה מתכוונת, באופן אישי, לשלול זכויות מוותיקי נבטים. אלא שברור שברגע שקהילת חסידי הבורקות יהיו רוב במושב, בשם זכויות יסוד כמובן, אפשר יהיה להכריז על סוף המושב שהיה.
מי שידרוש להקים כנסייה בסעודיה צפוי לתלייה בכיכר זה לא מפריע לסעודים לממן הקמת אלפי מסגדים, כמעט בכל עיר במערב. זה המוסר העקום של שיח הזכויות. כך שזכותם של תושבי רמת אביב להציב סימני שאלה בנוגע לכניסת החרדים. משום שהחרדים לא ירשו לאף חילוני להקים מרכז תרבות חילוני בשכונה חרדית.
ג'ון לוק טען שעקרונות היסוד של החברה חלים רק על מי שאימצו את העקרונות הללו. בית המשפט האירופי לזכויות אדם קבע בעבר, באותה רוח, שמי שאינו תומך באמנה האירופית לזכויות אדם, שלא יעתור בתואנה שהופרה זכות שלו. כך שצריך לשמור על הכלל היהודי הישן, מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. ובתוספת אחת: שהחבר הזה מקבל את הכלל הזה ומתנהג לפיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם