שבוע שלם של מהפיכת מיחזור

המהפכה מתחילה בבית? סרטים כאלה הם בדרך כלל כיסוי התחת של החברה. אחרי שבוע של חגיגה אקולוגית חוזרים לשגרה האפורה מפיח

אייל לוי | 26/4/2010 11:30

סרטים אקולוגים יכולים להיות מאוד מעניינים, אבל באותה מידה מה זה מייאשים, כי המסקנה היא תמיד אפוקליפטית. העולם בסכנה, נשארו לך בערך חמישים ושבע דקות לחיות, כדאי שתזדרז. אנדרו ניסקר, שהוא במאי דוקו-אקטיביסט מקנדה, עשה ניסוי. הוא לקח את משפחת מקדונלד, על שלושת ילדיה, ונתן לה לאסוף במחסן הביתי, במשך שלושה חודשים, את הזבל שהיא מייצרת. עד כאן זה נשמע כמו משימה שדודו טופז היה נותן בימיו הגדולים, הבעיה שפה מתחיל השיעור הקשה בחיים.

רעל, רבותי, רעל. "זבל! המהפכה מתחילה בבית" צילום מסך מיס דוקו

במחסן מתחילה להיווצר ערימה מפוארת של 83 שקי ענק, 145 קילוגרם של אשפה רטובה, תולעים מגיעות, השכנים מזדעזעים, חג המולד מוסיף משקל עודף. כשהבמאי שואל את מישל, שהשתתפה בניסוי, אם היא מוכנה להמשיך, היא ביקשה מיליון דולר.

ניסקר לא מסתפק בצרות המשפחתיות. כמו כל אקטיביסט, שפועל על פי מתכון מוכר, הוא מוסיף את הנתונים היבשים שיגרמו לכם לצום בשנה הקרובה, או לבקש לגור על אי בודד, נקי ממזיקים. הידעתם שהאמריקאים משתמשים במאתיים מיליארד שקיות פלסטיק בשנה? הידעתם שהאוויר הביתי, מזוהם פי עשרה עד פי חמישים מזה שבחוץ? כן, כדאי שתקראו את האותיות הקטנות על כל אותן אבקות כביסה ונוזל לשטיפת רצפה. רעל, רבותי, רעל.

מטרת הסרט היא לחנך אותנו לחשוב לפני שאנחנו קונים מים מינרלים, למשל (בקבוקי פלסטיק שנוסעים מעיר לעיר, משאיות מזהמות, מה רע במי ברז? ). גם היום אם תלכו לאתר הרשמי של הבמאי, תגלו שהוא ממשיך להטיף על חשיבות היחס שלנו לאשפה ולמיחזור. ניסקר מתגאה ששלושת אלפים איש כבר הצטרפו למהפכה וממשיך לאסוף מעריצים על הדרך.

הבעיה שסרטים כאלה ובמאים כמו ניסקר הם בדרך כלל כיסוי התחת של החברה. נותנים להם שבוע לחגוג עם אקולוגיה וריאה ירוקה ומהפיכת המיחזור ואז חוזרים לשגרה, האפורה מפיח. הרי אל תדאגו, מחר הצופה המזועזע ייכנס להאמר השחור, ששותה דלק כאילו אין מחר. הוא יזלול המבורגר מפלצתי, יוריד חצי ליטר מילק-שייק, בכוס חד פעמית, אבל לא ישכח לכבות את האור לשעה, כי זה עושה טוב לכדור הארץ.

זבל! המהפכה מתחילה בבית, ערוץ יס-דוקו