ליל המיקרופונים: בין פוליטיקה לבידור

ההופעה הטלוויזיונית של פרס ביום העצמאות, כמו מופע הזמרה של נתניהו, ברק ואשכנזי, היו חלק מהתהליך בו מיטשטשים ההבדלים בין מנהיגות פוליטית לליצנות בידורית

יריב בן אליעזר | 25/4/2010 15:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"מה ההבדל בין הר לשר?" היקשה פעם השר המנוח יוסף בורג. "הר ככל שתתקרב אליו - גדול יותר. שר ככל שתתקרב אליו –  קטן יותר". את הנמשל מציגה הטכנולוגיה הטלוויזיונית, שקירבה אותנו אל מנהיגינו וחשפה בפנינו את "מאחורי הקלעים" שלהם. היא מבליטה  את חולשותיהם ואת מעלותיהם האנושיות של המנהיגים, שבעבר היו מרוחקים מאיתנו, ולכן יש שזכו בהילה של מורמים מעם.

הטלוויזיה מסוגלת להגיע למכנה משותף רחב, אך כופה ירידה למכנה המשותף הנמוך, כדי לזכות ברייטינג המרבי. החשיפה היא סם החיים של כל פוליטיקאי, המבקש לשרוד בזירה.  לפיכך כל המבקש ליהנות מחשיפה טלוויזיונית חייב לקבל את תכתיבי המדיום הטלוויזיוני ולהתנהג בהתאם.

חוקר התקשורת האמריקני ניל פוסטמן כתב בספרו "בידור עד מוות" כי המטאפורה שהציגה לנו הטלוויזיה היא הבידור, ועל פיה נמדדת כיום גם הפוליטיקה. אם בתקופה הטרום-טלוויזיונית מנהיגים התרועעו עם אנשי רוח, כדי ליהנות מחוכמתם, הרי שכיום הם נצמדים לכל כוכבנית הוליוודית, כדי לחלוק בפופולריות שלה.

אחד השיאים בתופעה הייתה התוכנית  המשותפת לבדרן אלי יצפאן ולנשיא המדינה שמעון פרס, ששודרה ביום העצמאות בערוץ 2. אני תומך ותיק של שמעון פרס ומאמין שהוא אחד המנהיגים הפוריים והיצירתיים, בהם בורכה ישראל. הופעתו של פרס בתוכנית הבידור הייתה מלאת הומור ונינוחה במידה שכל מעריציו ציפו לה. אני משוכנע שאם היה הנשיא מתראיין בנימה פחות מבודחת באחד מערוצי הנישה, לא היה זוכה לחשיפה כה גדולה כזו  שזכה לה בהופעה לצידו
של יצפאן.

המוניטין של יצפאן כבדרן הוא בהתפרעות שלו מול המצלמה, ביכולת האלתור שלו ובכישרון ללבוש כל הזמן דמויות חדשות. כל מי שצופה ביצפאן בטלוויזיה מצפה ממנו לנהוג ב"יצפאניות" המוכרת, שמשנה, שוב ושוב, את חוקי המשחק. עם כל הכבוד לכישרון של יצפאן, חבל  שלפרקים נראה הנשיא כשחקן משנה במופע הקומי שלו.

אני יכול לבקר את תוכנית הבידור פרס-יצפאן, אך כאיש תקשורת, המבין דבר או שניים בהלכות תדמית, אני חושב שטוב עשה פרס כשהשתתף בתוכנית הבידור. אם כוונתו הייתה לזכות בחשיפה מרבית, ולהציג לנו את דמותו ב"נעלי בית", אין ספק שהנשיא השיג את מבוקשו.

מבחינה אסטרטגית-תדמיתית מגיע לשמעון פרס שאפו גדול, אבל יש לבחון את
הופעתו הטלוויזיונית בהקשר הרחב. ההופעה הטלוויזיונית של פרס, כמו מופע הזמרה של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, היו חלק מהתהליך בו מיטשטשים ההבדלים בין מנהיגות פוליטית לליצנות בידורית. כשם ש"כוכבי עיתונות" חוצים את הקווים ועוברים לפוליטיקה, מחר עלולים גם כוכבי בידור לרוץ לבחירות, רכובים על גלי החשיפה הטלוויזיונית.

כך נכחד הזן המנהיגותי ממנו עשוי שמעון פרס ועולה דור של מנהיגים המודעים להכרח לפלרטט עם צופי הטלוויזיה. הצורך להקסים את צופי הטלוויזיה מעקר את היכולת להציג אתגרים לציבור מחשש לאובדן הרייטינג. התקווה היחידה למנוע נפילה בידי המולך הטלוויזיוני היא שתקום לנו מנהיגות אמיצה ובעלת חזון, אשר תכבוש את התאווה לרצות אותנו ותציג בפנינו תוכנית פעולה ואתגרי אמת.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יריב בן-אליעזר

צילום: .

מומחה לתקשורת מהמרכז הבינתחומי בהרצליה

לכל הטורים של יריב בן-אליעזר

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים