משבר המים: היכונו לוועדת החקירה הבאה

סעיפים רבים בדוח הוועדה הופיעו בדוח ועדת מגן. כיו"ר הוועדה מודה ש"אין לנו שיניים", לא נותר אלא לראות את ניצניה של הוועדה הבאה

אביב לביא | 25/3/2010 5:22

בדוח ועדת החקירה הממלכתית למשק המים אין דם. יש בו, לעומת זאת, הרבה חומר למחשבה וגם חומר לפעולה. השאלה היא האם בשיח הישראלי ההיסטרי, נטול הנשימה, יש בכלל מקום לאמירות מאופקות ורחבות יריעה מהסוג שחברי הוועדה הנכבדים הוציאו מתחת ידיהם. אם היה מקום כזה, אולי מלכתחילה משק המים לא היה צולל לנקודה שבה הוא נמצא - עמוק מתחת לקווים האדומים.

הוועדה בחרה לא להסיק מסקנות אישיות. מכתבי אזהרה לא שוגרו, ראשים לא נערפו. הכשל, אומרים חבריה, מערכתי, לא אישי. הבעיה היא שבתרבות הפוליטית הישראלית, כשכולם אשמים - איש לא אשם. פוליטיקאים ופקידים שבשנה וחצי האחרונות חרב הוועדה התהפכה מעל ראשם, נשמו אתמול לרווחה. זה לא הם, זו "המערכת".

ישראל המשתקפת בדוח היא מדינה שמנהלת בשלומיאליות משוועת ובחוסר אחריות את המשאב החיוני והשביר ביותר העומד לרשותה. ספק אם ניהול משק המים בישראל גרוע מהממוצע במדינות המערב. הרי לפחות בתחום אחד אנחנו אלופי העולם - טיהור ביוב לטובת החקלאות.

הבעיה נובעת מהפער בין הנתונים האובייקטיביים של ישראל, מדינה צפופה, עם ריבוי טבעי גבוה, הממוקמת על שפת המדבר, לבין השאיפה הישראלית לקיים אורח חיים אירופי, לצרוך שפע אדיר של מים ולטבול בשטחים ירוקים. כדי לגשר בין המצוי לרצוי, ישראל הייתה צריכה לנהל את משק המים שלה בהצטיינות יתרה. חברי הוועדה, אם לנקוט לשון עדינה, מסבירים שזה לא המצב.

משבר המים הישראלי נובע מכשל ניהולי, אבל גם מכשל תרבותי

הדוח מהווה סטירת לחי כמעט לכל מי שהשתתף בדור האחרון בניהול משק המים, אבל לא פחות מכך - הוא מהווה דגל אדום גם בפני הציבור. משבר המים הישראלי נובע מכשל ניהולי, אבל גם מכשל תרבותי.

הוועדה אומרת בלשון ברורה את מה ששרים, חברי כנסת, ואפילו אנשי רשות המים, אם מתוך קוצר ראות ואם מתוך פופוליזם וחשש מדעת הקהל, מסרבים לומר: שההתפלה חשובה, אבל גם ש"אסור לנו להתפיל את עצמנו לדעת", בשל ההשלכות הסביבתיות החמורות של ההתפלה; שישראל מוכרחה להמשיך ולדבוק בתרבות של חיסכון כאסטרטגיה לטווח ארוך, ושהיטל הבצורת הוא כלי לגיטימי להקטנת הצריכה.

על רקע אווירה ציבורית שמשתנה מדי שבוע בהתאם

לעוצמת הגשמים, הוועדה מבהירה ש"תושבי המדינה נקראים לצמצם את השימוש במים ואף להתכונן לאפשרות של תקופה קשה עוד יותר".

דוח הוועדה הוא מסמך מקיף. קשה לומר שהוא מחדש. חלק מסעיפיו וממסקנותיו הופיעו, בדמיון מדאיג, גם בדוח הוועדה הפרלמנטרית שבדקה את מחדלי משק המים בתחילת העשור (ועדת מגן). כשיו"ר הוועדה נשאל אתמול מה גורם לו לחשוב שגורל ההמלצות יהיה הפעם שונה, הוא בחר להעביר את הכדור לתקשורת: "אין לנו שיניים", הודה. "אתם השיניים שלנו".

אם אחרי 115 עדים ו-344 עמודים (לפני נספחים) הכל מונח לפתחו של מאמר בעיתון, אפשר כבר לראות באופק את ניצניה של ועדת החקירה הבאה.