הבטחות צחיחות

לממשלת ישראל אין כל אינטרס לפתח את הנגב כל עוד כל מוקדי הכוח מרוכזים בתל אביב ובירושלים. גם אם זה מצריך מהם להדרים פעם בשנה ולשאת הצהרות ריקות מתוכן

אלכס נירנבורג | 23/3/2010 14:30

היום (ג') יוצאת לדרך בשעה טובה ומוצלחת ועידת הנגב 2010, בה ידונו בפעם המי יודע כמה בכירי המשק ושרים בכירים עוד יותר בעתידו של האזור הצחיח והמוזנח ביותר בישראל.

בהודעה שפרסם לכבוד המאורע המועיל המשרד לפיתוח הנגב והגליל נאמר כי הוועידה "נועדה להעלות לסדר היום סוגיות המשיקות לתחומי החיים של תושבי הנגב כגון: תעסוקה ויזמות חברתית וכלכלית, התיישבות, והמענה האזרחי למעבר מנהלת צה"ל".

במילים אחרות: חבורה של פקידים בכירים ואנשי עסקים מדושני עונג, ש-95 אחוזים מהם מתגוררים בבתי פאר באזור המרכז, יתייצבו בבירת הנגב כדי לדקלם שוב ושוב סיסמאות ריקות מתוכן על כך שעתיד המדינה טמון בנגב. למה ריקות מתוכן? כי לאותם הפקידים ממש אין שום אינטרס שהאזור מוכה הגורל הזה יתרומם על רגליו ויצמיח אליטות מקומיות עצמאיות, דעתניות ובעלות משאבים.

במקרה שכזה הפקידונים הספונים

במשרדי הממשלה בירושלים ואנשי עסקים בכירים ייאלצו להיפרד ממונופול הכוח שצברו במשך עשרות שונים, ויצטרכו באמת להקשיב לרחשי ליבם ולהתחשב ברצונותיהם של תושבי באר שבע, אופקים, דימונה, ערד ויישובי הפזורה הבדואית, רחמנא ליצלן.

אבל כל עוד כל מוקדי הכוח מרוכזים בתל אביב ובירושלים אין שום צורך לשמוע את תושבי הנגב. לאף שר בקריית הממשלה אין כל אינטרס שתושבי באר שבע ירגישו שבידיהם נתונה העוצמה ליזום תהליכי פיתוח וצמיחה. כי אז תושבי הנגב יהיו אדונים לגורלם ולא ישימו קצוץ על השר בירושלים או על הטייקון הספון במשרדיו במגדלי ההיי-טק של תל אביב.

לממשלת ישראל אין כל אינטרס לפתח את הנגב כדי שתושביו ימשיכו לשאת את עיניהם למרכז ולקוות לטוב. כדי לשמר את המצב, השרים והפקידים אפילו מוכנים לנסוע לבאר שבע פעם בשנה ולספר לכל מי שרק רוצה לשמוע עד כמה האזור הזה חשוב להם.