אבנר נתניהו ומשבר התנ"ך של ילדי ישראל
בהנחיה אחת פשוטה, מיידית ונטולת עלות כספית, יכול שר החינוך לחולל מהפכה שלמה באיכות הקריאה של כל ילדי ישראל וביחסם לתנ"ך
הספר הנפלא ביותר בעולם, הספר שבגללו אנחנו כאן, שמספר לנו בין השאר שהעולם נברא בעברית (כי אלוהים אמר יהי אור ולא יהי "לייט") ושארץ ישראל היא הארץ המובטחת לעם ישראל (ואפילו הקוראן חוזר על זה שוב ושוב מפי מוחמד, תאמינו או לא), ספר הספרים הזה בעברית האלוהית שלו (וגם כידוע רב המכר הגדול ביותר בכל הזמנים, אם צריך להרשים בשיאי גינס), הולך ומתרחק כבר שנים מילדי ישראל בגלל שיטת הוראה איומה ונוראה, הממשיכה לשלוט עד היום בבתי הספר.
כדי להבין את תמונת המצב המדויקת והמדכאת: לפני ימים אחדים השתתפתי בכנס מפואר לשפה העברית בראשון לציון, ובין השאר, לימדתי במסגרתו תנ"ך, כמורה אורח, בכיתה ה' באחד מבתי הספר העבריים הראשונים בעולם, בית ספר יוקרתי מאוד ומושקע מאוד. הילה, רכזת סל תרבות בראשון לציון שנכחה בשיעור, תעיד על מה שקרה שם.
הקשב היה נפלא וההיענות נפלאה. אבל אף אחד מתלמידי הכיתה הנחמדים והנבונים האלה לא הצליח להקריא פסוק תנ"כי אחד כפשוטו ובלי שגיאות. אף אחד מילדי הכיתה הזאת גם לא ידע, אגב, מה זו "בקעה" ( " וימצאו בקעה בארץ שנער" - בסיפור בבל).
ואי אפשר לקלוט את היופי התנ"כי ואי אפשר להתאהב בתנ"ך בלי שהיופי האלוהי הגדול הזה יעבור אלינו דרך המילים עצמן, בהגייתן, בפה, בלשון, בחך.
הרי "בראשית ברא אלוהים" זה לא כמו "בתחילה יצר האל". מהיכן נובעת הבורות הקיצונית הזאת ועילגות הקריאה המזעזעת הזאת? היא נובעת מסיבה מרכזית אחת, פשוטה ונוראה: רוב תלמידי ישראל בבתי הספר הממלכתיים החילוניים לא יודעים לזהות סימני ניקוד כפשוטם. הם לא יודעים, ברובם, מה ההבדל בין קמץ לצירה ובין סגול לפתח, ולכן אין להם שום יכולת ושום אפשרות לקרוא ולהקריא פסוק תנ"כי כפשוטו.
זוהי תוצאה של הזנחה וטמטום הנמשכים זה שנים בחינוך הממלכתי, כשמישהו במשרד החינוך החליט לפני שנים (ימי "השפה כמכלול" ), שבכלל לא צריך ניקוד כדי ללמוד לקרוא, וכך נמנע מילדי ישראל המכשיר המשובח והיעיל להפליא הזה שקרוי ניקוד בהתחלת הקריאה.
אחר כך חזר בו משרד החינוך משיטת השפה כמכלול, והחליט בכל זאת ללמד, לזמן קצוב וקצר, עם סימני ניקוד - אבל בלי לקרוא לסימנים בשמותיהם (כדי לא להכביד יעני על נפש הילדים הרכים). אלא
לכן, בהנחייה אחת פשוטה, מיידית, נטולת עלות כספית, יכול שר החינוך גדעון סער לחולל מהפכה בתחום לימודי התנ"ך (והקריאה בכלל) בארץ. כל מה שצריך הוא להורות על יום אחד, יום אחד בלבד, שיוקדש כולו לדבר אחד בלבד: זיהוי סימני הניקוד. לא צריך יותר מזה (ובוודאי שלא צריך לדעת לנקד),כדי לקלוט את אחד עשר סימני הניקוד, שמותיהם והגיותיהם.
ממש לא תורה גדולה (בתקווה שרוב המורים מכירים אותה). ומכאן ואילך צריך לעסוק שבוע, נניח, בתרגול קריאה כפשוטה, בניקוד (בנוסף למבחני הקראה שוטפים, כחלק מרכזי מן הציון בתנ"ך). לא צריך יותר מזה כדי לחולל מהפכה מוחלטת באיכות הקריאה של ילדי ישראל, ובעיקר בקריאה בתנ"ך וביחס לתנ"ך. גדעון סער, האם שומע?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם