הוא זכאי: מעשייה ליום החפות הבינלאומי

זה יכול לקרות לכל אחד: מעצר שווא, הודאה תחת לחץ, וסיכוי גבוה להרשעה

ליעד שהם | 16/3/2010 12:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ככל שזה נשמע מופרך, דבר כזה עשוי לקרות גם לך: כמו בכל יום, תשכב לישון במיטה שלך עם הטרנינג המהוה והאהוב. באמצע הלילה תישמענה דפיקות על הדלת. בהתחלה תחשוב שמדובר בחלום. אבל לא. דופקים על הדלת שלך. "משטרה", תשמע צעקה. "מה פתאום משטרה?" תקום ותשפשף את העיניים. חושך ישרור בדירה. כשתפתח את הדלת, תראה שם כמה שוטרים. אחד מהם יאמר לך בקול סמכותי שאתה עצור ושוב תשפשף את העיניים כדי לוודא שזה באמת איננו חלום, ותאמר לו "השתגעת? מה פתאום? לא עשיתי כלום".

כמה ימים לאחר מכן מישהו לא כל כך שונה ממך יישב ויצפה בחדשות בטלוויזיה. כתב לענייני פלילים ידווח בטון רציני על פשע מזעזע שפוענח, ועל כך שלמשטרה יש חשוד וראיות מוצקות. "יש עד ראייה", הוא יאמר כממתיק סוד והוא גם יספר שהשופט האריך מעצר ושבמשטרה הביעו שביעות רצון. ואז אתה תופיע על המרקע: עייף, לא מגולח, מפוחד, אחד שכל עולמו קרס עליו, ותיראה הכי אשם בעולם. לאחר מכן יופיע הסנגור שלך ויאמר "מרשי חף מפשע", והצופה יביט בו במיאוס ויאמר "איך הוא לא מתבייש להגן עליו?" וגם, "בשביל מה לנהל בכלל משפט? חבל על הזמן. הרי ממה שיש למשטרה עליו, ברור שזה הוא. אין עשן בלי אש".

אתה תובל מחקירה לחקירה. וגם אם אינך אשם, יש סיכוי שתודה, שתספר שעשית את זה. תעשה זאת לא מפני שהפעילו נגדך אלימות פיזית, אלא כיוון שהחקירות האינסופיות והלחץ הנפשי האדיר הכניעו אותך. ורגע לאחר שתודה, אתה תיזכר שלפני שכל הסיוט הזה התחיל חשבת שדברים כאלה לא קורים, שאנשים לא מודים סתם, והנה אתה.

יכול להיות ששרשרת הטעויות לא תיקטע, ובפרקליטות יחליטו להגיש נגדך כתב אישום. אתה תתלה אז את תקוותיך בבית המשפט. המשפחה שלך תתמוך בך גם חלק מהחברים שעדיין נותרו. אף אחד לא יאמר לך שרוב הסיכויים שהמשחק מבחינתך נגמר, שאתה עומד בפני הרשעה, שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחוז התיקים שמסתיימים בהרשעה במדינת ישראל (כולל עסקות טיעון) הוא כ-98 אחוז.

גם משפטים חוזרים כמעט לא מתקיימים כאן. שערי בית המשפט סגורים ונעולים בפני המבקשים לערוך משפטים חוזרים. מבין מאות בקשות שהוגשו, רק בפחות מעשרים הורה בית המשפט העליון לקיים משפט חוזר.

היום הוא יום החפות הבינלאומי. על כולנו לזכור שלפעמים עדי ראייה טועים, שלפעמים אנשים מודים עקב לחץ נפשי - על אף שהם חפים מפשע, שהתפקיד שממלאים הסנגורים חשוב מאין כמותו להבטחת קיומו של הליך משפטי הוגן, שהמשטרה והפרקליטות יכולות לשגות, ששופטים הם בני אדם וגם הם לא חסינים משגיאות, שלפעמים המציאות עולה על כל דמיון ושאדם זכאי עד שלא הוכח אחרת בבית משפט. אך בעיקר חשוב לומר, שמערכת משפטית שמודה שיש בה תקלות ומוכנה להתמודד איתן ולתקנן, יוצאת בסופו של דבר נשכרת וזוכה באותו דבר חמקמק ולא מובן מאליו: אמון הציבור.
הכותב הוא סופר ועורך דין. "משפט חוזר", ספר מתח מפרי עטו, רואה אור בימים אלה

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים