ליאורה אהרונסון: דרוש עונש מרתיע לרוצחי בתי
בשלב הטיעונים לעונש של שי סימון ושלום ימיני, שדרסו את מיטל אהרונסון למוות וברחו, קראה אמה: "לגזור העונש המירבי למען יראו וייראו"
- השיחזור של ימיני: שי נהג, אני בשלילה כבר 3 שנים
- האם לדורס בתה והוריו: שלא תדעו יום אושר

לדברי האם השכולה, "ירדתי למטה, הכנתי לעצמי קפה ושמעתי על התאונה במבזק החדשות. משהו גרם לי לחלחלה, פתחתי את החדר שלה אבל מיטל שלי לא היתה בו. חייגתי אליה לטלפון, הועברתי למזכירה, ובאותו הרגע נפלו עלי השמיים. כשנשמעה דפיקה בדלת קרסתי. שני הבנים שלי מספרים שהם התעוררו למשמע הצווחה הנוראית שלי, אותה הם לא ישכחו לעולם".
אמה של מיטל הוסיפה וסיפרה על הקושי שלה לחזור לשגרת החיים בלי בתה. "אני כל יום מוצאת את עצמי מתנצלת בפני מיטל, מבקשת את סליחתה, על שאני מסיטה את מבטי מתמונתה שעל הקיר מול מיטתי, כי מבט אחד לא מאפשר לי להמשיך את היום", אמרה.
"אני מבקשת סליחה שאני צוחקת לפעמים", המשיכה אהרונסון. "סליחה שאני לא נכנסת לחדר שלה כי הריח שלה מטריף את דעתי, סליחה שאני נאלצת להעביר את המחשבות הלאה כי הם כמו סכין מלובנת שמפלחת את המוח
מלי יזדי, חברתה הטובה של מיטל שנפצעה בתאונת הפגע וברח, סיפרה בבית המשפט על הסבל שעבר עליה מאז אותו הלילה של ה-17 באוקטובר 2008. "הייתי שנה וחודש בשיקום בבית החולים, מבלי להיות שבת אחת בבית. הפסקתי כבר לספור את מספר הניתוחים שעברתי. אני מרותקת לכיסא גלגלים וכמעט לא עומדת על הרגליים", אמרה לשופט.
יזדי הוסיפה כי הדיונים בבית המשפט הקשו עליה מאוד. "אני מרגישה שמזלזלים בבית המשפט, מזלזלים בי ובמשפחה של מיטל כשבמהלך הדיונים אנשים פה צוחקים בקהל. אף אחד מהנאשמים לא הודה בשום דבר. זו הייתה תחושה של קרקס. לפחות תנו לנו את הכבוד לדעת מה היה".

ימיני, שזוכה מעבירת ההריגה לאחר שנפסק כי הוא לא נהג בג'יפ הפוגע, אולם הורשע בעבירת הפקרה, ביקש מבית המשפט לומר כמה מילים לקראת גזר הדין הצפוי. הוא פנה לליאורה אהרונסון ואמר לה: "אני לא האדם שציירו בתקשורת, הייתי עושה הכל אם היה מה לעשות. ספגתי הרבה, ראיתי אותך בוכה ואני חש בושה... אני שנוא היום בכל מקום, לא יכול לזוז, לא לעבוד".
עו"ד חיים ויסמונסקי, התובע במשפט, ביקש מבית המשפט לגזור על סימון, שהורשע בהריגתה של אהרונסון ובפציעתה הקשה של חברתה מלי יזדי, עונש כבד ואורך מאוד. לדבריו, מדובר בהריגה פלילית לכל דבר ולא בהריגה בתאונת דרכים שבתי המשפט מתייחסים אליה בסלחנות רבה יותר. "קשה לדמיין מקרה קשה מזה", אמר בבית המשפט, "אני מבקש להכיר בתאונות הפגע וברח כמכת מדינה ולהרים את רף הענישה".