יהודים ופלסטינים נגד הקמת גדר בוואדי פוקין
תושבי ואדי פוקין הפלסטינים, שכניהם היהודים מצור הדסה וארגון "ידידי כדור הארץ", יוצאים למאבק משותף נגד בניית גדר באיזור. הסיבה: נזק בלתי הפיך לעמק שבו 11 מעיינות טבעיים משקים שדות של גידולים אורגניים. "בפעם הראשונה מתנהל מאבק ממניעים סביבתיים"
ממש אל תוך הטראסות החקלאיות של ואדי פוקין הולכת ומתרחבת ההתנחלות החרדית ביתר עילית, אבל את 1,400 תושבי הכפר הפלסטיני מטרידה בינתיים בעיה אחרת. בדיוק בקו הגבעות המקיף את הוואדי מן הצד האחר - המערבי, עובר הקו הירוק, ומשרד הביטחון הודיע זה כבר שבנוסף לגדר ההפרדה המתוכננת להקיף את גוש עציון מכיוון מזרח, תוקם במקביל לקו הירוק באזור זה גדר נוספת, בת שבעה קילומטרים.
ואדי פוקין. 11 מעיינות טבעיים מאקוויפר ההר
צילום: פלאש 90
כיום מפרידה רק גדר קלה בין השטח הכבוש של ואדי פוקין ובין צור הדסה, הנמצאת בתוך ישראל. יותר מעשר שנים מנהלות שתי הקהילות יחסי שכנות טובים. לא רק שמירה על סטטוס קוו, אלא עזרה הדדית.
אמנם חלק מתושבי צור הדסה מכירים את תושבי ואדי פוקין רק כבעלי מקצוע בתחום השיפוצים, ויש ביניהם גם מי שלא יודע איפה זה ואדי פוקין, אבל ישנה קבוצה לא מבוטלת של אנשים שדואגים לחבר בין הקהילות.
כשצעיר פלסטיני בן 24 מוואדי פוקין חלה בסרטן הדם וקיבל אישורים לצאת לטיפולים בבית חולים הדסה, הבינו משפחתו וחבריו כי לא יעמוד בנסיעות דרך המעברים. קומץ מתושבי צור הדסה החליטו לעשות מעשה. אחד מהם ירד עם רכב אל הוואדי השוכן בתוך שטח B, הכניס את הצעיר לרכבו ויצא
עמו בחזרה אל המחסום. שם הסביר שמדובר בהצלת חיים, נכנס עם החולה לתוך שטח ישראל ונסע בכבישים המהירים עד שהגיעו לבית החולים.
כך, במשך כמה חודשים, התייצבו כארבעה מתושבי צור הדסה בבית הצעיר הפלסטיני, הסיעו אותו לבית החולים בישראל, חיכו לו שם והחזירו אותו הביתה. לסיפור היה סוף עצוב: כעבור זמן מה פקעו האישורים הדרושים, הוא הפסיק להגיע לטיפולים בישראל ורמת הטיפולים בבית לחם לא הייתה טובה מספיק.
בחודש אוגוסט האחרון מת הפלסטיני ונקבר בכפר. אבל בדרך, כך שמענו השבוע מאנשי הכפר, היו כוונות טובות של השכנים. וזה מה שהם רוצים, אומרים התושבים שמגדירים את עצמם כחקלאים בני חקלאים. שכנות טובה ללא גדרות - כי "כאן זה לא בילעין ולא נעלין".
עמק המעיינות
ואדי פוקין יושב בלבו של עמק מיוחד. במקום נובעים 11 מעיינות מים טבעיים מתוך אקוויפר ההר. כאשר המעיינות מתמלאים ועולים על גדותיהם, הם ממלאים את תעלות המים הפתוחות ומגיעים עד לבריכות אגירה קטנות שנבנו בסמוך לשדות. משם ההשקיה של שדות הכפר יעילה וטבעית.
הכפר והשטחים החקלאיים. השקייה טבעית וירקות ללא ריסוס צילום: פלאש 90
בוואדי פוקין מגדלים ירקות בלי לרסס את השדות או להוסיף כימיקלים כלשהם. הירקות כאן אורגניים, עוד לפני שמגדלים אורגנים זיהו את הטרנד. לפני כמה שנים סייעו אנשי צור הדסה לחבר בין מגדלי הירקות של ואדי פוקין ובין קואפרטיבים הרוכשים ירקות אורגניים ומפיצים סלי ירק בירושלים וסביבתה.
בשדות של ואדי פוקין פגשנו השבוע את אבו איברהים. הוא היה בן 16 כשמשה דיין, אז שר הביטחון, התיר לתושבי הכפר לחזור לאדמותיהם, שאותן נאלצו לעזוב בשנות החמישים.
"באפריל 1972 הודיעו לנו שיש לנו 15 יום להתארגן פה. כאן לא היה כלום. צה"ל הרס את כל הכפר, חוץ מהמסגד. סחבנו בטון וחומרי בנייה על חמורים מן הכפר חוסאן והקמנו את הכפר מחדש מהר מהר". למעט אותה ההפסקה, היה הכפר ואדי פוקין מאוכלס תמיד בחקלאים, ושיטת העבודה בשדות - ההשקיה באמצעות מאגרי המים הטבעיים שבאיזור - לא השתנתה מאות שנים.
בינתיים, על הגבעה שממול, כבר ניצבים בשורה ארוכה עשרות הבתים החדשים ברחוב הסלול החדש של ביתר עילית. יסודות שכונה חדשה שהתרוממה שם בשבועות האחרונים נושקים לטראסות החקלאיות של ואדי פוקין ומותירים צלקות ברורות בשטח. ערמות ענק של אדמה מפונה, שאריות בטון ופסולת בנייה בולטים לעין. כל אלה חונקים את המעיינות של ואדי פוקין. ומהעבר השני עומדת לקום הגדר.
פגיעה קטלנית
אם אכן תוקם גדר זו בתוואי שהוחלט עליו, ייכלא הכפר ואדי פוקין יחד עם ביתר עילית וכפרים נוספים (כמו חוסאן ונחלין). היציאה מתוך מובלעת זו לכיוון ירושלים תוכל להיעשות באמצעות כביש 60 (כביש המנהרות), אשר פתוח לתנועת ישראלים.
ביתר עילית. מתרחבת אל תוך הטראסות החקלאיות של ואדי פוקין פלאש 90
הפלסטינים יצטרכו להסתפק בכבישים עוקפים או תחתיים, עם מעברי בידוק, ובמקרה הטוב, אם משרד הביטחון יעמוד באחת מן ההבטחות שנתן, תנועתם מאיזור גוש עציון לאיזור בית לחם תהיה חופשית. הפגיעה בסביבה, במעיינות, בטבע, תהיה קטלנית.
כאן נכנסים שוב לתמונה השכנים מצור הדסה. כמה עשרות מהם הצטרפו למאבק נגד בניית הגדר. לא בגלל פגיעה במרקם החיים של הפלסטינים ולא בגלל הרחקת הפלסטינים משדותיהם.
חמושים בטיעון חדש, מלווה בדוחות הידרולוגיים, טוענים אנשי ארגון "ידידי כדור הארץ" יחד עם תושבי צור הדסה, שבניית הגדר תפגע באופי המיוחד של הוואדי, תייבש את המעייינות שעוד נותרו ותפגע באיכות הסביבה. מרקם החיים החקלאיים של האוכלוסייה ערבית, המגדלת גידולי שדה אורגניים, ייפגע. אנשי ואדי פוקין יאבדו את מקור פרנסתם.
"אתה זוכר את הפעם הראשונה שנפגשנו?", שואלת תושבת צור הדסה תמר גרידינגר את אבו-איברהים. "באו לכאן דחפורים מביתר עילית ורצו לשפוך פה את כל האדמה שחצבו שם כדי לבנות", הוא מזכיר לה, "ואני נעמדתי בתוך ערמת החול מול הדחפור, והחול והאדמה הגיעו לי עד מעל לברכיים. עשרה ימים עברו עד שהדפנו אותם".
" הפעם אנחנו רוצים להתנגד לגדר ההפרדה", אומרת גרידינגר. "אבל לא נפתח במאבק אלים. כאן לא יהיה בילעין ולא נעלין. אנחנו שומרי חוק וננסה למצות את כל המאבקים, להגיע לקהל רחב, לשכנע בבג"ץ".
מאבק משותף
גרידינגר וחברתה צביה חורש הגיעו ביום רביעי בערב עם עוד עשרות תושבים למפגש של ועד פעולה. "ידידי כדור הארץ", ארגון ישראלי-פלסטיני-ירדני העובד עם קהילות שכנות למען מטרות סביבתיות משותפות, קרא לתושבי צור הדסה להצטרף למאבק נגד תוואי הגדר המתוכנן.
חקלאי פלסטיני. בפעם הראשונה ההתנגדות היא מצד ארגון סביבתי צילום: פלאש 90
"כבר לפני ארבע שנים, כשהצבא הודיע ששם תקום גדר, הוצאנו נגד הצבא צו המתנגד לתפיסה", סיפר נתנאל סילברמן, רכז פרויקט "ידידי כדור הארץ" בצור הדסה. "הבאנו חוות דעת של הידרולוג שאמר שהקמת הגדר במקום שצה"ל מתכנן תהיה הרסנית. הצבא הביא הידרולוג שלו שנתן חוות דעת דומה, ולמשך ארבע שנים נעצרו תוכניות הקמת הגדר. עכשיו פתאום הם מצאו הידרולוג חדש, שטוען שלא תהיה פגיעה, והצבא מתכנן להתחיל לבנות".
עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את "ידידי כדור הארץ" ואת תושבי צור הדסה, אומר שאם הצבא יביא לשטח דחפורים, יוגש מיד בג"ץ. "התיק של ואדי פוקין הוא מיוחד, כי זו הפעם הראשונה שההתנגדות של התושבים באיזור לא מבוססת על טענות של פגיעה בזכויות אדם של הפלסטינים. ההתנגדות כאן היא מצד ארגון סביבתי. הקמת גדר שם תהרוס את זה באופן בלתי הפיך".
גם אלוף משנה (מיל') שאול אריאלי, חבר הנהלת המועצה לשלום וביטחון המשתתפת בעתירות מן הסוג הזה בתור "ידיד בית המשפט", לא נותר אדיש אל מול ההרס הפוטנציאלי של האיזור. אריאלי, שמצטרף לעתירות בנוגע לתוואי הגדר ותורם לבית המשפט שיקול ביטחוני אובייקטיבי, אומר שמשרד הביטחון משתמש הפעם בנימוק הביטחוני "כדי לשרת מטרה פוליטית של סיפוח כל מרחב גוש עציון".
"הם רוצים לאחוז את המקל משני הקצוות על חשבון האוכלוסייה הפלסטינית", אומר אריאלי. "ישנה הגדר הפוליטית האמיתית, זו שתקיף את גוש עציון, אבל בגלל הצורך הביטחוני בטווח הקצר הם הולכים לבנות גדר נוספת קדמית ואיתה הם גם יהרסו לנו את הנוף, גם יבזבזו כספי ציבור ואחר כך, כמו בתיקים קודמים בבג"ץ, הם יצטרכו להרוס אותה".
תגובת שלמה דרור, דובר משרד הביטחון: "תוואי גדר הביטחון נקבע בהתאם להחלטת הממשלה, ולשם כך הוציא מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון צו תפיסת מקרקעין מתאים. מימוש צו התפיסה טרם החל בשל השגה שהוגשה נגד הצו אשר חייבה בחינה והתייחסות מצד גורמים מקצועיים.
"במסגרת זו בחנה מערכת הביטחון את האפשרות למציאת פתרונות שונים לצמצום הפגיעה בקרקע באיזור ואדי פוקין, אולם לבסוף נמצא כי מתחייבת הקמת גדר הביטחון בתוואי שנקבע. עם זאת, הוחלט כי הגדר תוקם תוך שימוש בפתרונות הנדסיים שימנעו את הפגיעה בסביבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם