בזכות עיצומי הטכנאים ברשות השידור
עידו טנדובסקי, לשעבר כתב ב"קול ישראל", ממש לא מבין מדוע קרן נויבך ועמיתיה לקול ישראל מתלוננים על העיצומים של הטכנאים
קרן נויבך צילום: יוסי אלוני
אינני נכנס כעת לשאלה האם עיצומי הטכנאים בקול ישראל מוצדקים או לא, אך אינני מקבל את טענותיה של קרן נויבך כי ידיה וידי חבריה העיתונאים והמגישים - קשורות. נכון, עיצומים מטבע הדברים גורמים לאי נוחות, כך המצב כשעובדי משרד הפנים שובתים, כך המצב כשהפקידות ברשות שדות התעופה שובתות וכדו'.
בכל עיצומים יש מי שמשלם את המחיר. לעיתים הוא כבד יותר ומצריך מאמץ ממי שכן עובד. זה אם נסתכל על הדברים לשלילה - אם נסתכל על הדברים לחיוב המחיר יכול להיות יצירתיות ויוזמה של מי שכן עובד.
בעידן הנוכחי, כשאנחנו רגילים שכמעט הכל מגיע כאן ומיד, כמעט על מגש של כסף, שיבוש החיים במעט, הוא כבר סוף העולם או "ידינו קשורות" כטענתה של נויבך . לקחו לנויבך וחבריה את הטלפון והם משותקים. הלו, גברת נויבך ואם היתה כעת שביתה של בזק מה היית עושה? ובעצם איך איך היה פעם כשלא היה סלולרי וגם טלפון קווי לא היה תמיד בנמצא?
התרגלנו לטוב. התרגלנו למהר. ואולי בעצם גם לחפיפניקיות עם השימוש המופרז בטלפונים. צריך להודות - פעם היינו יוצאים עם נאגרה (מכשיר הקלטה) או עם טייפ של סוני להקליט בחוץ כתבות, ראיונות וכדו'. חזרנו עם חומרים לשידור מרתקים .
באמצעות הקלטות חוץ
היינו מתכוננים לראיונות האלה הרבה יותר מכפי שנעשה כיום לפני ראיון טלפוני. היינו משוחחים עם המרואיין שוב ושוב לפני, כי השאיפה היתה לחזור מהשטח, כשכבר השקענו ויצאנו, עם חומר טוב לשידור- "עם בשר".
תוכניות שלמות הביאו סיפורים אנושיים מרתקים רק באמצעות הקלטות חוץ "באיכות מיקרופון" ללא שימוש בטלפון – תוכניותיו של עמיקם רוטמן , תוכניותיה של עדנה פאר ואחרות. נכון זה היה מצריך השקעה רבה יותר, זה היה מצריך זמן רב יותר, אך התוצאות היו שוות לאין שעור.
קרן - בעת הסכנה לסגירתו של בית החולים אברבאנל, היית יכולה לטפל בתוכניתך, אם היית יוצאת לביה"ח עצמו עם טכנאי ומקליטה ראיונות. אין לי ספק שהיית חוזרת משם עם חומר מצמרר,
לא לתוכנית אחת אלא לעשר.
ובכלל - אין כמו מגע אנושי פנים מול פנים מול המרואיין. וכך גם בשאר הנושאים שבהם לא טיפלת השבוע, גם אם המחיר הוא שלא תצא "כותרת" למהדורת החדשות, שזוהי מטרתו הבלעדית, של עמיתך בגל"צ מר ברקאי בראיונותיו.
כותרות היא לא כבר מזמן לא חזות הכל, היא חזות הרדידות ותו לא. זה עדיין ישאיר את תוכניתך כתוכנית אקטואליה והיא עדיין תעסוק ב"סדר היום" ואולי תעצב את סדר היום. לי אין ספק שהדבר רק יתרום לשינוי בקונספט שהבאת - שלא מכל ראיון חייבים שתצא כותרת ושהכותרת היא לא חזות הכל , ושאפשר גם לעסוק בנושאים לרוחב, ולעומק כמו ברדיו של פעם כשהטלפון לא היה השולט בחיינו. כל זאת בזכות עיצומי הטכנאים.
עידו טנדובסקי - יועץ תקשורת ומדריך רדיו בתיכון עמל בפ"ת, היה בעבר כתב ב"קול ישראל"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם