מבזקים

ארגונים נגד התארגנות

אפשר היה לחשוב שעמותות חברתיות יעמדו בראש התומכים בהתארגנויות העובדים, אולם יש כאלו שמתנהלות כמו אחרון המעסיקים הקפיטליסטים

רותי סיני | 14/2/2010 3:00

לפני חודשיים נרתם אסף בונדי למאבק למען אלכס בבייב, שפוטר מעבודתו אחרי שניסה לארגן את חבריו בוועד עובדים. היום יתקיים לבונדי שימוע לקראת פיטורים, אחרי שגם הוא ניסה לארגן את חבריו לעבודה.

לכאורה מדובר בשתי פרשות בנאליות - מעסיקים שמנסים לדכא ניסיון התארגנות עובדים על ידי סילוק מנהיגיהם. אלא שבבייב הועסק במפעל אקרשטיין בירוחם שבבעלות חברה פרטית, ובונדי, לעומת זאת, מועסק ב"יחדיו", עמותה הפועלת ללא מטרות רווח כדי לספק שירותים לאוכלוסיות החלשות ביותר בנגב - אנשים עם מוגבלויות פיזיות, נפשיות ושכליות, נשים מוכות, נערות בסיכון. "יחדיו" פועלת "להרחבת השירותים החברתיים בדרום... באופן שיבטיח שוויון הזדמנויות לכל אוכלוסיות היעד שלנו, במגזר היהודי והבדווי כאחד", כלשון פרסומיה.

"יחדיו" היא למעשה קבלן משנה של משרד הרווחה ועיריית באר שבע, ואת מרבית תקציביה היא יונקת מהקופה הציבורית. בראשה עומד רון בן חיון, מלח הארץ: חניך בנוער העובד והלומד, חייל בנח"ל, רכז פעילויות התנדבות ומנהיגות בעיר הולדתו שדרות, ובעל תפקידים בארגונים כגון עמותת גוונים, הפועלת למען שינוי חברתי. בן חיון אף העסיק את הפעיל החברתי ג'קי אדרי אחרי שפוטר ממפעלי ים המלח בשל השתתפותו בסרט על עובדי הקבלן שם. עבודתו של אדרי הופסקה לפני כשנה.

כשהחלו מדריכים ב"יחדיו" לדבר על הקמת ועד הבהיר בן חיון כי יתנגד בתוקף. יום אחרי שההנהלה קיבלה מכתב מארגון "כוח לעובדים", המבקש לפתוח במשא ומתן על רצון העובדים להתאגד, קיבל בונדי זימון לשימוע. לטענת ההנהלה, השימוע נובע מתלונה של חניך על כך שבונדי הרים עליו קול, ומטענה אחרת שלפיה בונדי אינו נחמד. אלא שהתלונה הראשונה לובנה מזמן והשנייה, לדברי בונדי, מופרכת.

עקרונות קפיטליסטים בלב המגזר השלישי

רוב המדריכים ב"יחדיו" הם סטודנטים ועובדים סוציאליים. כמו ברוב העמותות, הם מועסקים בחוזים אישיים. בונדי עצמו פעיל ב"כוח לעובדים", ארגון המשמש מזה שנתיים קטליזטור לתחייתה של תנועת התארגנות עובדים אחרי שנים של שפל. הוא מגדיר את עמדתו כפייסנית. לחבריו כתב כי מטרת התארגנות "להגביר מחויבות וקשר של העובדים עם מקום העבודה ולהיטיב את תנאי עבודתנו תוך הידברות מאורגנת עם ההנהלה".

אפשר היה לחשוב שארגונים ועמותות כמו "יחדיו", אלו"ט ואחרים שעובדיהם מנסים להתארגן יעמדו בראש מחנה התומכים בזכויות העובדים בשל רגישותם לחלש. אולם לא כך הוא. כמעסיקים התנהלותם אינה שונה מזו של אחרון המעסיקים הקפיטליסטים, שחלקם (כמו טבע ואסם,

למשל) דווקא מאפשרים התארגנות עובדים בהתאם לחוק.

ארגונים כמו "יחדיו" קיימים בזכות אידיאולוגיה הדוגלת באספקת שירותים לאזרח באמצעות עמותות וחברות מסחריות. מטרתן של ממשלות ישראל ב-20 השנים האחרונות היא להיפטר מאחריות לעובדים ולקצץ בהוצאות ובהגבלות שכופה עליה ההסתדרות. החישוב פשוט: עובד לא מאורגן עולה פחות כסף וקל לפטר אותו - רווח נקי לממשלה ולעמותות, שחלקן מתגמלות ביד נדיבה את מנהליהן.

מנהל במגזר הפרטי חייב לרצות את בעלי המניות ובעלי החברה. מנהל במגזר שפועל ללא מטרות רווח חייב לרצות את החברה. מניעת התארגנות עובדים - זכות חברתית יסודית בכל הדמוקרטיות המערביות - אינה עולה בקנה אחד עם שירות לחברה.