מכונות שובתות ממלאכה, שערים נעולים ומנהלים בוהים במתבצרים
יומנו של מאבק: מלווה התארגנות העובדים במפעל אקרשטיין ירוחם מתעד בטור מיוחד את חוויותיו. מהכינוסים הסודיים בתחילת ההתארגנות, דרך הניצחון בבית המשפט ועד הטענות שעלו השבוע נגד ההסתדרות החדשה. כך מנהלים מאבק
המלאכה הייתה לא פשוטה: שיחות אישיות וקבוצתיות רבות מספור עם עובדים, הסברות חוזרות ונשנות על הארגון ("כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי") וייחודו, השמירה על חשאיות בתוך מפעל שבו קשה להסתיר סוד, תוך ניסיון תמידי להרחבת מעגל המתפקדים. זה היה ללא ספק תהליך קשה ומורכב.
מעובד לעובד, מחתימה לחתימה ההתקדמות הייתה קשה – אולם בזכות המחויבות האדירה של מובילי מהלך ההתארגנות ובנצי צנגאוקר בראשם יחד עם אנשי הארגון המסורים, המטרה תמיד נראתה ברת השגה. הסולידאריות שראיתי באותם ימים ראשונים בירוחם הייתה מעבר לכל דמיון, מעל כל ציפייה – עובדים הנרתמים אחד למען כולם וכולם למען אחד.
האחווה כמו הציתה אש באוויר (אש שפשתה בהמשך ברחבי ירוחם כולה, עם הצטרפות קבוצות הולכות וגדלות של תושבים למאבק העובדים במפעל). לאחר ימים ארוכים של בנייה ומאמץ, לאחר גיבוש המסה הקריטית הנדרשת לפעולה קולקטיבית במסגרת וועד, יצאו העובדים המאורגנים לאור ומיד התחיל מאבקנו האמיתי – כאשר הנהלת החברה פעלה בכל כוחה בניסיון לקבור את היוזמה החדשה.
כאשר אלכס פוטר ביום פרסום ההתאגדות, הוכיחו העובדים את דבקותם במטרה (והאחד בשני), ובפעולה נחושה ומשותפת (הפסקת עבודתם באמצע יום ייצור) החזירו אותו לעבודה. מאז היו עוד מספר רב של שימועים, אזהרות, הפחדות וניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע במובילי ההתארגנות ובמטרתם – הקמת וועד עובדים במפעל אקרשטיין בירוחם.
כאשר הגענו לבית המשפט, על מנת לבקש את עזרת החוק למען דרישת העובדים להכרה בהם, האווירה הייתה קשה מנשוא – הפחדים, הלבטים, ההכנות הרבות – רק הדגישו את חולשתם של העובדים מול הנהלה של חברה ותיקה ועשירה. המשלחת המשפטית שגויסה על מנת לפרק את ניסיון ההתארגנות הדירה שינה מעינינו, המלווים ומעיני העובדים גם יחד.
כשהוקפצתי ממיטתי ב-7:30 בבוקר יום שני ההוא,
העובדים החוששים, הזועמים, המלאים עד התפוצצות מכעס על קיפוח וניצול ארוך שנים, קמו כנגד ניסיון לנשלם ממקום עבודתם על ידי פיטורין והעברת העבודה לחלשים מהם – לעובדי קבלן חיצוניים.
קשה לתאר את הסיטואציה בה נתקלתי כשהגעתי לפתח המפעל: המכונות שובתות ממלאכה, השערים נעולים, המנהלים בוהים במתבצרים בחוסר אונים – כוח לעובדים!
אלו היו 14 שעות של היסטוריה בתעשייה הישראלית, שאחריהן ביקשה הנהלת החברה פשרה עם העובדים הזועמים. בקשה שהיוותה כמעין הקדמה להחלטת השופטת, שבוע מאוחר יותר, בדבר יציגות וועד העובדים בירוחם והכרה בהם כיחידת מיקוח נפרדת. ניצחנו.
תחושת ניצחון מתוקה התפשטה ברחבי המפעל ואפילו מנהלי העבודה התקשו להסתיר חיוכיהם המרוצים. העובדים בדרך להגשמת החלום שרק לפני כמה שבועות נראה כה רחוק ומעורפל.
התקפות ההנהלה והתיאום עם "הסתדרות העובדים הכללית" בניסיון לעקוף את החלטת השופטת ולשבור את כוחו של הוועד המקומי בירוחם נתקלו בחומה משוריינת של עובדים מאוחדים, שלא ייתנו לארגון שהתעלם מהם עשרות שנים ונטש אותם לחוזים אישיים ופיטורין לפני 15 שנים, דריסת רגל במפעלם.
אסף בונדי הוא מלווה התארגנות עובדי מפעל אקרשטיין בירוחם מטעם ארגון "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם