כך חולפת תהילת עולם
קרלוס, הטרוריסט שמרצה מאסר עולם, מתגעגע כנראה לאור הזרקורים – ומבקש לתבוע יוצרי סרט שהפיקו סרט שלילי על חייו
איליץ' רמירז סנשז, שנחשב בשנות ה-70 של המאה ה-20 לטרוריסט המתוקשר ביותר בעולם, שכינויו "התן" הפך לשם נרדף לטרור הבינלאומי, מקושש כיום אחר פירורי פרסום חיובי, בניסיון נואש למנוע פרסום בלתי מחמיא לעברו ההירואי בו הוא רואה עיוות של דמותו הציבורית. בשיא תהילתו הצית קרלוס את דמיונם של סופרים ותסריטאים, שהשתמשו במיתוס שנוצר סביבו לחיבור ספרים וסרטים רבי מכר, כדוגמת "זהות אבודה" ו"יומו של התן".
קרלוס, חובב הכותרות הרואה בעצמו בר-סמכא במדע הטרור, לא חסך את שבט לשונו מממשיכי דרכו כאשר כינה בראיון שהעניק לסנדיי טיימס הלונדוני ב-2007 את התאים המסונפים לאל-קאעידה כ"חובבנים חסרי מקצועיות".
האמת ההיסטורית אודות תרומתו הסגולית לפעילות הטרור של שולחיו הייתה זוהרת פחות מדימויו. קרלוס אמנם היה מעורב בכמה אירועי טרור מתוקשרים, בהם חטיפת שרי אופ"ק בווינה בשנת 1975 שבה קנה את עיקר פרסומו הבינלאומי; הטמנת פצצות בפריס; רצח שוטרים צרפתים; וירי על מטוס אל-על בשדה התעופה "אורלי", אבל בסופו של דבר הוא היה בסך הכל שכיר חרב, שגוייס לחזית העממית לשחרור פלסטין ובה פעל תחת הנחייתו ופיקודו של ד"ר וודיע חדד.
אותו וודיע חדד, שהלך לעולמו בשנת 1978, היה זה שבאמת ראוי לתואר ארכי טרוריסט - משום שהוא זה שיזם, פיקד והפעיל אותה מערכת מתוזמרת של טרור בינלאומי פלסטיני, שפרח משלהי שנות ה-60 ולאורך שנות ה-70. באמצעות אנשי ארגונו, ובשיתוף עם ארגוני טרור ופעילי טרור זרים (גרמנים, דרום אמריקנים, צרפתים ואחרים) פעל וודיע חדד מאחורי הקלעים, והפעיל בכישרון אכזרי את כל החבורה הזו.
קרלוס, שאהב את אור הזרקורים, טיפח בשקידה ובסיוע של המדיה על כל גווניה את דימויו הבינלאומי האניגמטי וההרואי. דימוי שתאם באופן מושלם את אופיו הגנדרני, וסייע בכך למפעילו להישאר בצל ולשרוד, עד שפגש גם הוא את גורלו.
נזנח ע"י ארגוני הטרור הפלסטינים
קרלוס, אשר חגג לאחרונה בכלאו את יום הולדתו ה-60, נתפס באופן בלתי הירואי בעליל, בעת שהמתין על שולחן הניתוחים בחרטום לקיצור קיבה כדי להילחם בנטיית ההשמנה שלו. הצרפתים שניהלו נגדו מרדף ממושך בשל פשעיו על אדמתם, לכדו אותו והטיסו אותו לארצם כשהוא נתון תחת השפעת סמי ההרדמה ושם שפטו אותו למאסר עולם.
כך מבלה לו הטרוריסט המזדקן את ימיו ולילותיו, כשהוא נשכח מעין ומלב. הוא נזנח לא רק על ידי התקשורת העולמית לה היה מכור (והיא לו), אלא גם בידי שולחיו – ארגוני הטרור הפלסטינים שפעלו בזירה הבינלאומית, ושירותי הביטחון של המדינות הקומוניסטיות שהעניקו לו
סיוע וחסות. אותם קומוניסטים שבשמם ומטעמם שפך דמים של חפים מפשע.
עתה נמצאה לקרלוס הזדמנות לנסות ולתפוס שוב, ולרגע קט וחולף, את תשומת הלב התקשורתית. הוא מבקש למנוע כיסוי תקשורתי שלילי, שלדידו חוטא "לאמת ההיסטורית", ומציג אותו באורח המעוות את אישיותו ואת תרומתו הייחודית לאנושות.
כל שנותר לקרלוס לעשות כשיתנדף שוב לאלמוניות הראויה לו הוא להרהר בשאלה האם שפר עליו גורלו לעומת חבריו למקצוע, שרבים מהם חוסלו ברחבי העולם בידי כוחות עלומים, אשר נאלצו לאכוף את הצדק במקומות שבהם יד החוק והמשפט קצרו מלבוא עימם חשבון בדרך הממוסדת המקובלת.
הכותב הוא ראש פרויקט הטרור וחוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי