הפאשלות של אל גור גורמות נזק למאבק הסביבתי
העובדה שבוועידת קופנהגן התייצבו כל מנהיגי העולם נזקפת גם לזכותו של אל גור. אך כשהוא מנסה להעביר מסרים מדעיים, הוא מועד לפורענות
זה התחיל עוד לפני הוועידה: ספרו החדש של גור, "הבחירה שלנו - תוכנית לפתרון משבר האקלים", הפך מושא ללעג של מכחישי ההתחממות באמריקה ושל סתם יריבים פוליטיים של סגן הנשיא לשעבר, וכאלה הרי לא חסרים. למעשה, חצי הביקורת הופנו לא אל הספר - כי אם אל העטיפה, שעליה מופיעה הדמיה של כדור הארץ כפי שייראה לאחר שיפקוד אותו משבר האקלים.
בדיקה דקדקנית של העטיפה הראתה שהיא מכילה שלל פגמים לוגיים-מדעיים: הוריקנים על קו המשווה, המסת קרחונים לא אחידה ואפילו היעלמות מוחלטת של קובה במצולות הים. רק שבקובה יש רכסי הרים גבוהים, והתחזיות האפוקליפטיות ביותר לא טוענות שהים הקריבי אפילו ידגדג את מדרונות ההרים הללו. השגיאות רק חיכו שמישהו יתנפל עליהן, ובאורח לא מפתיע זה היה ראש לימבו, המגיש-כוכב השמרני מאוד, שחגג מול המצלמה על כל אחת ואחת מהטעויות.
אל גור בקופנהגן
צילום: רויטרס
ההמשך הגיע בקופנהגן. בהופעתו בבירת דנמרק הזהיר גור שהקרחונים הארקטיים עלולים להימס לחלוטין בתוך חמש עד שבע שנים. הוא טען שמדובר בנתונים טריים, המתבססים על מודלים של מדען האקלים ד"ר ויסלאב מאסלובסקי. למרבה המבוכה, זמן קצר לאחר ההרצאה הודיע מאסלובסקי כי הנתונים אינם על דעתו, וכי "לעולם לא אתיימר לתת הערכות מדויקות כל כך".
איש לא יכול לקחת מגור את תרומתו האדירה להפיכת ההתחממות הגלובלית לסוגיה שמונחת על שולחנו של כל ראש מדינה.
העובדה שבוועידת קופנהגן התייצבו כל מנהיגי העולם נזקפת גם לזכותו. אבל המשימה לעורר את המודעות למשבר האקלים הסתיימה בהצלחה; עכשיו יש משימות חדשות על הפרק, וגור הוא לא בהכרח האיש הנכון לבצע אותן.
כשגור מנסה להעביר מסרים מדעיים, הוא מועד לפורענות: הזירה הזו רגישה, מתנגדי ההתחממות מחפשים בנרות אחר הטעויות כדי להגחיך את כל העסק. את הוויכוח המדעי מוטב להשאיר למדענים. גור הוא מטרה נוחה לחציהם של מכחישי האקלים: הוא עשיר (באמריקה קוראים לו "מיליארדר הפחמן הראשון"), מתגורר באחוזה בזבזנית והוא פוליטיקאי. פוליטיקאים ובעלי הון תמיד חשודים בקידום אינטרסים אישיים, קל וחומר פוליטיקאי שהוא גם בעל הון.
לכן מוטב שגור יתמקד בזמן הקרוב באחורי הקלעים של הפוליטיקה. שם הוא יכול לסייע לקשור קצוות, להפגיש מנהיגים, לרתום מדינות סרבניות. בזירה הזו המעמד והשם שלו יכולים לפתוח דלתות ולהזיז דברים. את דעת הקהל כבר לא צריך להזיז, וגם אם צריך - יש אחרים שיכולים לעשות זאת, בלי לספק חומר לסטנדאפיסטים המרושעים ששמחים להפוך את משבר האקלים לבדיחה.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
