סכנת עדאלה בבג"ץ

באמצעות שיח הזכויות מנסה ארגון עדאלה להכתיב לבג"ץ הכרה הלכה למעשה בזכות השיבה. אין מנוס מחקיקה שתרסן את בג"ץ

בן דרור ימיני | 22/12/2009 8:23

ארגון עדאלה מכריז שמטרתו היא הקמת מדינה דו-לאומית בגבולות הקו הירוק. האמצעי העיקרי לכך, לפי סעיף 4 במבוא למסמך הקרוי "החוקה הדמוקרטית", הוא זכות השיבה. אין זכות כזאת. יש מציאות כזאת.

שנים רבות מומשה השיבה באמצעות "איחוד משפחות". בשנות התשעים בלבד התווספו לישראל כ-140 אלף פלסטינים כתוצאה מנישואים. התיקון לחוק האזרחות נועד לעצור את השיבה ההמונית. הנימוקים ביטחוניים. העניין הדמוגרפי, וחבל שכך, אינו מוזכר בתיקון לחוק.

ארגון עדאלה איננו לבד. עיתון "הארץ" בכלל, והמו"ל עמוס שוקן בפרט, מנהלים מסע למען פסילת חוק האזרחות, כדי לאפשר, למעשה, את המשך השיבה ההמונית. לא עוד מדינה יהודית ודמוקרטית, אלא מדינה שתתחזה ל"דו-לאומית" או ל"מדינת כל אזרחיה", ולמעשה , תהפוך למדינה פלסטינית. יש כבר שלוש ישויות פלסטיניות: ירדן, עזה והרשות הפלסטינית. לעדאלה ולשוקן זה לא מספיק. גם אילו הייתה ישראל חוזרת לגבולות 67' זה לא היה מספק אותם. הם רוצים עוד ישות שתקלוט המוני פלסטינים.

וכך, ביום ראשון האחרון, פרסם עיתון "הארץ" עוד קריאה, במאמר מערכת, לביטול חוק האזרחות. העילה היא הצעת חוק של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, דוד רותם, שעניינה שלילת מעורבות בג"ץ בחוק האזרחות. העניין כבר היה בבג"ץ, והיה גם רוב לביטול חוק האזרחות. ורק משום ששופט אחד, אדמונד לוי, העניק ארכה לממשלה, לשינוי החוק, החוק ניצל מפסילה. החוק עבר שינוי מסוים, אך גם הוא עומד בפני עתירה נוספת, של עדאלה וזהבה גלאון.

מסע הלחצים של עדאלה-שוקן

מערכת לחצים אדירה מופעלת על היושבים בדין. אהרן ברק, שכבר רצה לפסול את החוק והבטיח שהחוק ייפסל, הכחיש שהוא שותף ללחצים הללו. מערכת שלמה של הטעיות, כמו אלה שמופיעות במאמר המערכת של "הארץ", גורמת לכך שבבג"ץ הולך ומתגבש רוב שפירושו פתיחת הדלת לזכות השיבה. על הרקע הזה, הצעת החוק של רותם, לעיגון החוק, היא הרע במיעוטו. משום שהאלטרנטיבה, של היתר שיפוטי לזכות השיבה, היא הרבה יותר גרועה.

מפלגת העבודה מתקשה להבין זאת. היא בעד חוק האזרחות. אך התנגדותה לעיגון החוק מציבה אותה בצד של עדאלה. לפי מסע הלחצים של עדאלה-שוקן, חוק האזרחות הוא ביטוי לגזענות. אין שקר גדול מזה. הקפאת ההתנחלויות נראית ככורח, לצורך מניעת האיום הדו-לאומי. אך הקפאת ההגירה הפלסטינית הופכת ל"גזענות".

כל המדינות הדמוקרטיות מגבילות את ההגירה אליהן. אין זכות יסוד חוקתית ובלתי מוגבלת ל"איחוד משפחות". זו חיה שהומצאה על ידי בג"ץ. בוודאי שאין זכות כזאת לאזרחי מדינות אויב.

בדנמרק, למשל, זוג מעורב חייב להוכיח זיקה חזקה יותר לדנמרק. בהולנד הוסיפו מחסומים של שפה ותרבות, כדי למנוע הגירה באמצעות "איחוד משפחות". המטרה העיקרית היא הגבלת ההגירה המוסלמית. אין שום מלחמה בין הולנד לאיסלאם. אלא שהעובדה שרבים מהמהגרים המוסלמים אינם משתלבים, והדור השני הופך לרדיקלי יותר - גורמת למדינות אירופה להעביר חוקים מגבילים. זו אינה גזענות. זו הגנה על האתוס התרבותי, ולעתים לאומי, שבניגוד לשמועות על פטירתו הוא חי וקיים.

יש הבדל בין אירופה לישראל. המטרה של פלסטינים המבקשים להגר,ומה לזו של עדאלה: חיסול מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית. אין מדינה בעולם שמאפשרת הגירה של אזרחי מדינות אויב, שמטרתם היא חיסול האתוס המכונן של אותה מדינה. לתומכי טליבאן אין זכות מוקנית להגר לבריטניה או לארצות הברית בתירוץ של "איחוד משפחות". גם לא לגרמניה או לצרפת. ורק בג"ץ, השבוי באסכולה הרדיקלית של שיח הזכויות, עלול לאפשר את האבסורד הזה.