"רשות המים נכשלה בהיערכות לשנות הבצורת"
בדוח ביניים של ועדת החקירה לניהול משק המים שהוגש לוועדה לביקורת המדינה נטען: "למרות רצף של שנים שחונות, משבר המים נגרם בעיקרו ממחדלי הרשות". הליקויים: אי-הכנת תוכניות ויעדים, חוסר עקביות בהחלטות והיעדר שקיפות. הוועדה תומכת בהעלאת מחירי המים
- פרשנות: הכישלון הניהולי המהדהד של רשות המים
בדוח, שהוגש לוועדה לביקורת המדינה, נטען עוד כי "רשות המים שגתה בכך שלא הכינה תוכניות ברורות ומוגדרות לטיפול במשבר המים, ובכך שהחלטותיה שונו באופן תכוף, כמו מדיניות השקיית דשאים, גינות פרטיות והיטל בצורת".
עוד נכתב כי "הרשות גם לא מימשה את תוכניתה לחלק לציבור חסכמים ולהתקינם עד יוני 2009. כישלון התוכנית הביא לנזק נוסף, עקיף, שכן הציבור לא פעל להתקין חסכמים בעצמו. כך נמנע ממשק המים החיסכון הנוסף שבהכ תקנת החסכמים".
בין הליקויים שמנתה הוועדה: אי-קביעת מטרות ויעדים והיעדר תכנון לטווח הארוך; היעדר דפוסים ליחסי גומלין בין הדרג הפוליטי והמקצועי וכן חוסר בעבודת מטה; חוסר עקביות בהחלטות ושינוי החלטות תוך זמן קצר, בשל לחץ של גורמים אינטרסנטים וכניעה להלכי רוח פופוליסטיים; היעדר שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות, באופן שלא איפשר לגורמים שונים, מקצועיים וציבוריים, להביע את עמדתם לפני קבלת ההחלטות.
באשר למחירי המים, תומכת ועדת החקירה במדיניות לייקור המים: "תעריפי המים צריכים לשקף את עלותם, לרבות כל העלויות הנלוות לתהליך התפלת המים, הובלתם כולל העלויות הסביבתיות, תוך אפשרות להחליט על תמיכה ישירה במגזרי צרכנים ואוכלוסיות חלשות", נכתב בדוח.
לטענת אנשי הוועדה, את היטל הצריכה העודפת יש לבטל רק אם יינקטו במקומו אמצעים אחרים, ממשיים ומעשיים, לעידוד החיסכון בשימוש במים. אם יוחלט על הורדת תעריפי המים - יש צורך בהשלמה בתוספת מקבילה מתקציב המדינה.
בשלב זה ממליצה ועדת המים להשאיר את המנגנון הקיים של קביעת תעריפים בידי מועצת רשות המים, המורכבת מנציגי משרדי ממשלה ומנציגי ציבור, כפי שנקבע בחוק לאחרונה. זאת על מנת להקטין את הלחץ של קבוצות אינטרסים שונות. "יש להשאיר את המנגנון הקיים לפחות עד לרכישת ניסיון מספיק, שיאפשר לקבוע אם הרפורמה ראויה או טעונה שינוי", נאמר בדוח הביניים.
לטענת הוועדה, שגו קובעי המדיניות וראשי משק המים באי-שיתוף נאות של הציבור במלוא המידע, ובכך תרמו ליצירת סערות ציבוריות, שאותן היה ניתן היה למנוע. הוועדה קובעת כי יש להציג לציבור מבעוד מועד תוכניות לגבי מדיניות התעריפים, ייעול והקטנת צריכת המים ושאר ההחלטות העוסקות במשק המים, כדי לאפשר דיון ציבורי טרם קבלתן, ולא בדיעבד-כפי שמשק המים מתנהל כיום.
הוועדה סבורה כי על הגופים המנהלים את משק המים לתקן מיידית ליקויים אלה, שכן קיים חשש כי לא רק שפתרון המשבר הנוכחי יידחה לזמן רב, אלא שמשברים דומים יחזרו בעתיד.
היא אף מזהירה מפני הדעות המושמעות בציבור, המטילות ספק בעצם קיום המשבר במשק המים או בחומרתו, ומנגד תולה תקווה באפשרות שכמות הגשמים השנה תביא מזור למשק המים. בדוח נכתב כי עתודות המים קרובות לקו השחור, המבטא את המפלס שירידה ממנו עשויה לפגוע פגיעה חמורה באיכות המים השפירים - ירידה שלא תהיה ניתנת לתיקון במהלך השנים הקרובות.
חברי הוועדה - היו"ר פרופ' דן ביין והפרופסורים יורם אבנימלך ויואב כסלו - נמצאים בשלבים הסופיים של כתיבת דוח החקירה המקיף.
בתגובה על דוח הביניים אמר מנהל רשות המים, אורי שני, כי "נלמד את הדוח ונתייחס אליו באופן מסודר לאחר מכן". גם שר התשתיות, עוזי לנדאו, התייחס למסקנות ואמר כי "היטל הבצורת הוא סימפטום למחלה ארוכת שנים, שהמזור עבורה הוא קביעת בעל בית למשק המים בישראל. אילו היתה יד מכוונת למשק המים, לא היה צורך בהיטל הבצורת".
גורמים במשק המים אמרו למעריב עסקים כי רשות המים קיבלה בדוח הביניים "כרטיס צהוב", מכיוון שתפקדה באופן לא עקבי ובהיעדר החלטיות. עם זאת, מועצת המים קיבלה חיזוק בכך שאישרה את העלאת תעריפי המים. "בנושא התעריפים הם קיבלו לטיפה, כך שאי-אפשר לומר שרשות המים נכשלה באופן טוטאלי. לכן עליה ליישם את ההמלצות, כדי שחלילה הכרטיס הצהוב לא יהפוך לאדום".
בעקבות פרסום הדוח פנתה חברת מקורות למשרד האוצר בבקשה להקצות לאלתר 500 מיליון שקל הנדרשים לפיתוח משק המים ולחיבור מתקני ההתפלה המתוכננים.
נא להמתין לטעינת התגובות
