בזכות אדם טבע ודין
הפטנט פשוט: במקום שפעילי הסביבה יעמדו מחוץ לאולם הדיונים הם נכנסים פנימה ופועלים לשינוי. יניב גולן מתייחס לתחקיר מעריב
◄תחקיר מעריב: השטח האפור של עמותת אדם טבע ודין
אט אט עושה הגנת הסביבה את דרכה משולי השוליים של העיסוק הציבורי - אל מרכז הבמה. נושא שהיה נחלתם של מעטים, כאלה "שכבר אין להם צרות אחרות בחייהם", הופך משמעותי לכל אזרח, כאשר אוויר נקי ומים צלולים חדלים להיות דברים מובנים מאליהם, השטחים הפתוחים מתכרסמים בקצב מבהיל ורצועות חוף נמכרות במחירי מציאה ליזמים זריזים.
"על ספינת החלל ששמה 'כדור הארץ' אין נוסעים - אנחנו כולנו אנשי צוות", אמר מרשל מקלוהן, דברים שנשמעים פחות ופחות מוזרים עם הזמן. לקראת ועידת קופנהגן דיבר השר להגנת הסביבה באופן גלוי על הצורך להפעיל לחץ בינלאומי, שיאלץ את הממשלה (שהוא עצמו חבר בה) לאמץ מדיניות מרסנת בתחום פליטתם של גזי החממה. אם גלעד ארדן, דמות בולטת ונמרצת באגף הניצי של הליכוד, פונה אל האו"ם כדי לכוף את ישראל לאמות התנהלות ראויות - הכל עוד יתכן, הכל עוד אפשרי.
במהפכה התודעתית הזו יש ל"אדם, טבע ודין" מקום מרכזי ביותר. העמותה הוקמה בשנת 1990 ומאז פעלה רבות בכל הספקטרום של העשייה הסביבתית. הח"מ הצטרף אליה כחבר בלתי פעיל לפני כעשור, לאחר שנחשף בעיתונות לעשייתה הברוכה. מאז, דמי החברות הם 120 השקלים הכי טובים שלי, מדי שנה.
רוממות אהבת הארץ בגרוננו, אך בפועל מביאים לחצי הפיתוח להרס סביבתי גדול ממדים. מי שמסתפק בקיטורים, אצל שולחן השבת או מסביב למדורה, יוצא צח וצודק בעיניי עצמו - וגם אינו צריך לטרוח. אחרים צועדים ברחובות ומפגינים. הפטנט של אט"ד היה פשוט: במקום שפעילי הסביבה יעמדו מחוץ לאולם הדיונים עם שלטים ומגאפון - עדיף שייכנסו פנימה, ישתלבו בהליך עצמו ויפעלו לשינוי.
עובדי הארגון - עורכי דין, מתכננים ואנשי אקדמיה - נעזרים בחוקי המדינה כדי לאלץ את מוסדות השלטון לפעול לפי אמות המידה שהם עצמם קבעו. גישה זו הוכיחה את עצמה באינספור מקרים והביאה להישגים סביבתיים רבים: בחקיקה, בבתי המשפט, בהשפעה על מערכת התכנון ובציבור כולו. אמנם הדרך עוד ארוכה, אבל לפחות יש דרך.
לפני כשנתיים וחצי נתוודעתי לתוכנית המלונאות בצפונה של בקעת תמנע שבערבה הדרומית - עמק ססגון. מדובר בפרוייקט המלונאות הנרחב ביותר בארץ, בלבו של אזור יפה במיוחד, שניצל מפעולות הכרייה (שכבר החריבו את דרומה של תמנע), ואשר
המאמץ הסיזיפי של אנשי האגודה והזמן הרב שהקדישו למאבק זה, שנראה אבוד בראשיתו, השתלמו: השופט קבע כי יש בתוכנית המלונות שאושרה "פגיעה חמורה בחוק", ועצר את הפרוייקט. את השירות הזה קיבלנו מכל הלב, ובלי שנצטרך לשלם אגורה. בימים אלה מוציאה החברה להגנת הטבע חוברת חלופות, המראה כי ניתן להקים מלון בתמנע במיקום שהשפעות פחותה בהרבה. יש תקווה.
מטבע הדברים קנתה לה אט"ד מקטרגים רבים. חלקם בעלי עניין שצעדיהם הוצרו, מנהלי מפעלים שנאלצו לשלם קנסות או להשקיע בתהליכים מונעי זיהום. אחרים הם דווקא ירוקים למיניהם, שהצלחתה של האגודה ודרכי פעולתה אינן לרוחם.
כמובן, אין גוף שאין לו מה להשתפר ולתקן. מצד שני, אסור להשאיר את הנושא הסביבתי ל"מחבקי עצים" ותמהונים למיניהם. ניסיון להשחיר את פניה של אט"ד באופן כללי, פסול מעיקרו. באחרית הימים, כשהמדינה תעשה את עבודתה כהלכה בהגנת הסביבה, יהיה אולי אפשר לוותר על שירותיה של האגודה.
הכותב, יניב גולן, הוא חבר קיבוץ סמר בערבה, שותף במאבקים למען עמק ססגון וחולות סמר
נא להמתין לטעינת התגובות
