מתחדש המאבק לסגירת חוות מזור
שלוש שנים לאחר שבג"ץ דחה את עתירות ארגוני זכויות בעלי החיים לסגירת החווה, גוברים הקולות המבקשים לשים קץ לפעולתה. השר להגנת הסביבה החליט לבחון מחדש את הנושא ועמדתו תוצג בשבועות הקרובים. בעלי החווה לא מכירים את היוזמה החדשה ומאמינים שיזכו שוב בתמיכת בג"ץ. בינתיים, החווה ממשיכה לייבא קופים לארץ, להרבות אותם ולייצא אותם לטובת ניסויים
הנושא השנוי במחלוקת נמצא, כעת, על שולחנו של השר להגנת הסביבה. בטרם יציג את עמדתו בנושא בוחן בימים אלה ארדן את ההיבטים המשפטיים של העניין.
היסטוריה של מאבק:
◄תקציר הפרקים הקודמים
◄הטענה: סוחרים בקופים
◄המאבק נגד חוות מזור תופס תאוצה
◄בג"ץ הכריע: הקופים יישארו בחוות מזור
◄ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם בייצוא בעלי חיים לניסויים

חוות מזור היא החווה היחידה בישראל שמשמשת כתחנת מעבר ורבייה לקופים שמיובאים ממאוריציוס, בדרכם לארצות אירופה לצורך ניסויים. חוק הגנת חיית הבר אוסר על סחר בחיות ללא היתר מיוחד לכך. במשך השנים ניתנו לחוות מזור היתרים מיוחדים, בכפוף לאמנה הבינלאומית להגנה על חיות הבר, עליה חתומה ישראל משנת 1979.
החווה הוקמה בשנת 1991 על ידי ארבעה שותפים והיא מגדלת קופים למטרות מחקר, מיעוטם משמש למחקר בארץ, בעיקר מחקרים על המוח, ומרביתם מיוצא למחקר באנגליה או בארצות הברית, כל גור קופים נמכר במחיר של 3,000 – 2,500 דולר.
לטענת פעילים בעמותת "מאחורי דלתות המעבדה", העברת הקופים נעשית
בחווה נמצאים למעלה מ-1,000 קופים מסוג מקוק ארוך-זנב, חלקם ניצודו מהטבע באי מאוריציוס וחלקם ילידי החווה. במהלך השנים 2007-2001 ייבאה החווה קרוב ל-600 קופים מהטבע, ובשנת 2007 היא ביקשה וקיבלה היתרים לייבא עוד 180 קופים מהטבע מדי שנה עד לשנת 2010.
"לחווה יש אישור להבאת קופים נוספים, אם זה לא ייסגר עכשיו, זה לא ייסגר כבר בכלל", טוענים פעילים במאבק. לקבוצת המאבק בפייסבוק הצטרפו בתוך שבועיים כ- 3,200 חברים, כ- 2,000 פעילים נרתמו למאבק ושלחו מכתבים לשר להגנת הסביבה לתמיכה בסגירת החווה.
ד"ר משה בושמיץ, אחד מבעלי החווה, טוען כי אינו מכיר את חידוש המאבק, "לא שמעתי על מאבק מחודש, אני פועל לפי חוק ונמצא בפיקוח של המשרד להגנת הסביבה ואף אחד לא פנה אליי בעניין". בעלי החווה טוענים גם כי בג"ץ הוכיח כי הם אינם פוגעים בחיות הבר ולמעשה הכשיר את פעילותם.
נציין כי למעשה בג"ץ דן בסעיפי האמנה של רשות הטבע והגנים ובלגיטימציה של החווה לפעול אל מול סעיפי האמנה ולא דן או בחן את המתרחש בחווה עצמה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "השר מוביל תהליך של בחינה מחדש של ההיתר שניתן לחוות מזור, מדובר בתהליך מתמשך שבמהלכו השר מתכוון לשמוע בלב פתוח ובנפש חפצה את עמדות כל הנוגעים בדבר". על פי גורמים במשרד להגנת הסביבה החלטה בנושא צפויה להתקבל בשבועות הקרובים.
לא מדובר בפעם הראשונה בה שר להגנת הסביבה נתרם לסוגיה בעניין חוות מזור. ב-2003 התבטא בנושא השר צחי הנגבי: "מומלץ כי אנגליה תגדל בעצמה את הקופים הדרושים לניסויים, זאת בשל הסבל שנגרם לקופים בעת המשלוח. במקום להישאר ברשימה המפוקפקת של מדינות העולם השלישי שעוסקות בסחר בקופים, חובתנו להצטרף לשורת המדינות הנאורות שחדלות מעיסוק אכזרי זה".
רשות הטבע והגנים התחייבה כבר ב- 1979 לאמנה בינלאומית שנועדה להגן על חיות הבר, אמנת וושינגטון. האמנה מאפשרת לכל מדינה החתומה עליה להחמיר על כללי האמנה לפי המדיניות ו/או החקיקה שלה, ישראל החמירה את כללי האמנה בשנת 2000, הרשות הוסיפה סעיפים כדי לחזק את ההתחייבות שלה לעניין, אחד הסעיפים שהוספו היה סעיף המאפשר סחר בקופים רק למטרת הצלתם ובחוות מזור הקופים אינם נסחרים למטרה זו אלא למטרות ניסוי.
תנועת "תנו לחיות לחיות ו"העמותה למדע מוסרי" עתרו בשנת 2004 לבג"ץ והגישו עתירה נגד המשרד לאיכות הסביבה ורשות הטבע והגנים בדרישה לבטל את ההיתר ליבוא ויצוא של קופים לצורכי מסחר, שניתן לחווה בספטמבר 2003. הארגונים למען בעלי החיים הגישו בג"ץ מתוך אמונה כי רשות הטבע והגנים יתמכו בהם אך נוכחו לגלות כי יום לפני הדיון, בשנת 2005, שינתה רשות הטבע והגנים את התחייבותה לאמנה וכך למעשה אפשרו את המשך פעילות חוות מזור.
בג"ץ דחה את העתירה בקביעה לפיה ייבוא קופי המקוק ארוך הזנב נעשה באישור הרשות המוסמכת באיי מאוריציוס, ואין סכנת דילול או הכחדה של הזן באיים.