ארוכה הדרך בוִיה דוֹלַרוֹזַה
אדם מתחיל להכיר את ארנקו לעומק רק כשהוא קונה אדמה, פוצח בתכנון בית, ומבקש מהמדינה אישור לבנות. על סף קבלת היתר בנייה, זה הזמן לסיכום זמני של מצב הפיננסים. הבית של ננה
קבלת ההיתר היא אירוע משמח אך אליה וקוץ בה – ארבע המלים במרכאות – שעלותן 12,200 שקל. נטו, כן? כלומר, כדי להרוויח סכום זה, אצטרך לכתוב את הטור הזה עוד אלפיים שנה... ובכלל, אחרי כל מה ששילמתי עד הלום, שני המסים האלה הם סוג של ברוטוס בירוקרטי.
כאשר רעייתי שתחייה ואנוכי רכשנו את הקרקע שעליה יקום אינשאללה הבית של ננה, זה קרה לאחר סיומו של הליך משפטי ממושך, שניהלו מוכרי הקרקע נגד בעליו, מושב בחבל מודיעין, בשאלה מי צריך לשלם את ההיוון של הקרקע. וזאת כי רק אחרי שרכשו את הקרקע מהמושב, הסתבר שעליהם להשליש לידי מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) סכום נכבד, כדי שממ"י, מאמי שכמותו, יסכים לאשר להם לבנות על הקרקע.
בסופו של דבר המשפט
ברצוני להזכיר, שהסכום הזה לא שולם עבור הקרקע. לא עבור הבנייה, לא עבור ריצפה דלתות וחלונות, אלא שהוא איגרת בשינוי אדרת: סכום זה משולם עבור הזכות לבנות.
מסקנה? ממשלת ישראל היא מחלבת הכספים היעילה ביותר בכל הזמנים – שלא לומר השיילוק האולטימטיבי!
* * * *
יכול לבוא אדם ולומר, "תשמע, חבר. אתה לא חייב לבנות. אתה יכול לנצל את הקרקע שרכשת כמרעה לקרנפים בלגיים כחולים או דובי קוטב מהסהרה. אתה יכול לגדל עצי-חמצן, לערוך בשטח סדנאות מדיטציה ספרטניות או להרביע בחלקת קרקע זו, העשירה בחרסית, חלזונות מירוץ גזעיים! ובמקרים אלו, אינך חייב לשלם את ההיוון, כי ממילא אינך בונה דבר!"
ובכן, זה לא מדוייק. אמנם לא חקרתי את הנושא לעומקו, אך למיטב ידיעתי, אדם הרוכש היום קרקע משלם, למפרע, את ההיוון המירבי על השטח – כלומר, היוון על פי השטח הבנוי שתוכנית-בניין-עיר (תב"ע) מתירה לו, ולא כפי שהיה בשעתו, כאשר אדם היה משלם היוון לפי שטח הבית שנבנה בפועל, ובדיעבד.
כך או כך, מדובר בסכום מבהיל. והרי סכום זה – 170,000 דולר עבור הזכות לבנות בית בשטח 100 מ"ר – אינו מתקיים בחלל ריק. אדם שעובד ומפרנס בישראל משלם מסים למכביר. אזכיר אחדים מהם: מס הכנסה, ביטוח לאומי, מע"מ, ארנונה, מכס... ואיני מזכיר כאן את היטלי המלחמות ומיסי הכשלונות, איגרות החולי ומכסות החלב... וכל שאר אותם מרעין בישין המוסווים מאחורי מלים שאינן "מס", "איגרת" ו"היטל" (שאז יודע האדם מה נפל עליו), אלא נחבאות מאחורי כל מיני קונצים בירוקרטיים ומצמוצים משרדיים, בין המזכירות ומאחורי האותיות.
הטור הנוכחי, שיסקור בקצרה את הנושאים הנ"ל, מוקדש אם כן לכל אלה שרצו לבנות בית, ומצאו עצמם בחסרון כיס עוד לפני שהכירו את הקבלן (ואשתו, שעשתה תואר רביעי במדעי הסיליקון, הבוטוקס והגורמטים).
כאשר אדם קונה חלקת קרקע במושב, עליו להצטייד ראשית דבר בעורך דין ממולח. במקרה זה, מיי מאן איז עו"ד ד"א, כריש בחליפה ורודה ושיניים היפר-ריאליסטיות. עלות עורך דין לעיסקה כזו נעה בין ¾ ל-2 אחוזים. ריאלית, אתם תשאירו אצלו 20,000 שקל (לפני מע"מ. כל הסכומים כאן לא כוללים מע"מ). וכדאי שהוא יהיה מוצלח, כי הוא האיש שישגיח שלא מוכרים לכם קומבינה במקום קרקע בפלסטינה, וגם ינהל את קרב המאסף עם הרשויות המרושעות בעניינים הפיננסיים (שתיכף נגיע אליהם).
לעומת זאת, אם הוא לא טוב – העו"ד אני מתכוון – כדאי שתשיגו עורך דין מוצלח שיחלץ אתכם מהברוך.
אחרי שעורך הדין סיים עבורכם את העיסקה, והשלשתם את חסכונות חייכם (והוריכם גם) עבור x מ"ר אדמה, והתמקחתם עם המתווך על איזה אחוז בעצם הסכמתם בשעתו והגעתם לעמק השווה (2% נגיד, או 35,000 שקל), זה הזמן לשכור את שירותיו של מודד (5,000 שקל), מהנדס קרקע (3,500 שקל), מהנדס (10-15,000 שקל) ואדריכל (12,000-50,000 דולר), והמחירים נשארים באותה טריטוריה גם כאשר הנ"לים הם בלשון נקבה, או עולים בטור גיאומטרי תלוי הפריזורה, הפוזה והשטוֹזה של החבריה האלה...
בשלב זה אתם ממשיכים לשלם שכר דירה בדירה השכורה שלכם (ושאר הוצאות נלוות), ולכן זה הזמן לפתוח תוכנית חיסכון כדי להמשיך ולשלם $$$ שונים למדינת ישראל, שרעבתנותה הפיננסית אינה יודעת גבולות או מעצורים (חבל שרה"מ ושר האוצר לא השתתפו בקורס הורים של מכון אדלר, כי אולי אז היו לומדים גבולות מהם?).
בשלב הראשון, מס רכישה. במקרה שלנו: 65,231 שקל בלבד, בזכות הכריש בחליפה הורודה שהוזכר לעיל. וזאת, אף על פי ולמרות שהסכום ששולם עבור רכישת האדמה כבר כלל מרכיבי מיסוי עצומים שהוזכרו לעיל ולכן אציינם רק באגב אורחא (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, וכמובן היוון קרקע, ודמי חכירה למנהל ששכחתי לציין).
אני שומע את המקטרגים הסוציאליסטים גוערים בי: "כן! המדינה צריכה שתעזור לה לסבסד מפעלי התפלה ומיחזור של מים, להעלות את שכר המורים, להקים רכבת קלה בערים המרכזיות בישראל ולממן לימודים אוניברסיטאיים עד תואר שלישי לכל דורש ללא אפליית גזע, מין, דת, לאום ומשקל!" אך לא נטעה מאד אם נציין שהכסף הזה משמש למימון רכישת מטוסי-מלחמה במיליארדי דולרים, הקמת חומת בטון כבירה בינינו לבין שכנינו הפלסטינים (על קרקע שנגזלה מהם בדרכי מרמה), מימון הסוויטה הקיסרית של אהוד "נפוליאונצ'יק" ברק בפאריס כמו גם ההון העצום שנדרש למימון המשכורות והתנאים של 37 שרים וסגני שרים בממשלה הנוכחית.
האיזכורים האלה אמנם נשמעים כדייגרסיה סמולנית אך לא היא. כיוון שהמדינה הוציאה את כל הכסף ששילמנו לה עד כה על המוטבים הנ"ל, היא נשארה תפרנית, ולכן היא מפריטה – מלשון "פּארְטִיַה", או "טוסיק-פארטי" – שירותים שונים הקשורים לענף הבנייה. למשל:
כאשר תגישו את תוכנית הבנייה לוועדה המקומית לתכנון והבנייה תידרשו לשלם 1,142 שקל + 10 שקלים עבור "תיק ורוד" (באמת!). עוד 3,000 שקל תעבירו לידי חברה פרטית, שנציגה יבדוק שהמערכת הסניטרית, הביוב והממ"ד שלכם עומדים בתקן; ועוד כ-2,000-3,000 שקל לאתר פסולת מורשה, שזו מין הוכחה שאני לא מתכוון להשליך את פסולת הבניין שלי אצל השכן.
וכאן אנו מגיעים, מותשים אך תפרנים, אל היטל ההשבחה ואגרות הבנייה. מזתומרת "איגרת בנייה", תשאלו? כי רק רגע! הרי מה זה היוון? האם זה לא מס, שכל הצדקת קיומו הארצית והבינלאומית מבוססת על בניית הבית? מסתבר, ש"איגרת הבנייה" היא ירושה מזמן הבריטים, ונועדה בשעתו לממן את פינוי הפסולת המצטברת באתרי הבנייה. אז נכון שהיום כל אדם צריך לפנות את הפסולת בעצמו (ולהוכיח ששילם על כך)... אבל מס שיוטל לא יבוטל!
אי לכך, אגרת הבנייה שלנו עומדת על 5,500 ש"ח טבין ותקילין.
ואחרון חביב, לעת עתה: היטל השבחה: 5,000 שקל. למה? יש לזה הסבר, והוא ארוך ומפותל וגם דוחה, ולכן יתומצת למילה אחת: ככה.
* * * *
איני פילוסוף של המס, אבל דומני שהמסקנה מכל הנתונים לעיל צריכה להיות: הבודהא טעה!
כזכור, הבודהא גוטמה סידהארתה טען, שבעולם התודעה והחומר שום דבר אינו אינסופי, כלומר הכל זמני, ארעי וחולף. על בסיס האמירה הזאת – האסכוֹלה של האַניצַ'ה, שהיתה מִחזור ותו-לא של תורת הקוואנטום אלמלא הקדימה אותה ב-2,500 שנה – הוא עשה קריירה יפה עד שהלך לעולמו, אמנם חסר כל.
הטעות של הבודהא היתה: בשונה מתודעה וחומר, וכחריג בולט בתורת-הבודהא הכללית, המיסוי במדינת ישראל הוא אינסופי ונצחי!
אודי תגרי הוא (מלא את החסר)
נא להמתין לטעינת התגובות
