לנדאו: תוך שנה ייאסר השימוש בנורות ליבון
משרד התשתיות ישיק בקרוב קמפיין פרסומי לעידוד התייעלות אנרגטית. במקביל התחייב השר להוציא מכלל שימוש בישראל את נורות הליבון, מפזרות החום ובזבזניות החשמל
לדבריהם, במהלך השנה הקרובה מקווה המשרד להצליח בעזרת חינוך והסברה לעלות לסדר היום את החשיבות בחסכון חשמל, הן מההיבט הסביבתי והן בשל המחסור הצפוי בחשמל בארץ. המשרד, בשילוב לשכת הפרסום הממשלתית, צפוי להשיק בקרוב קמפיין פרסום שיעודד חסכון בחשמל. הקמפיין יבקש מהציבור לכבות את המחשבים בשעות הלילה, לכוון את המזגן לטמפרטורה סבירה ולא לשכוח לכבות האור.
כמו כן, הצהיר לנדאו, כי עד שנת 2010 ייאסר השימוש בנורות ליבון בישראל. נורת הליבון משמשת עדיין כמקור האור הבסיסי הנפוץ ביותר בבתי מגורים, במשרדים, במבני תעשיה ובמוסדות ציבור, זאת למרות שהיא לא השתפרה מאז המצאתה בתחילת המאה הקודמת. חסרונותיה העיקריים של הנורה הם נצילות אור נמוכה מאוד, המביאה לפיזור חום ולצריכת חשמל גבוהים ביותר, בנוסף על משך חיים קצר יחסית בשיעור של 1,000 שעות.
לעומת זאת, נורות נורות הלוגן ופלורסנט צורכות כחמישית מכמות האנרגיה בהשוואה לנורות הליבון ואורך החיים שלהן גדול יותר ומגיע עד לסדר גודל של 20 אלף שעות, כלומר פי 20 יותר שעות תאורה מנורת ליבון פשוטה ורגילה.
בספטמבר השנה נורת הליבון- אותה נורת חשמל מסורתית שתומס אדיסון המציא לפני 130 שנה – נאסרה לשימוש באופן מוחלט במדינות האיחוד האירופאי. מדינות האיחוד לא לבד: בשנים האחרונות התהליך תפס תאוצה חקיקתית גם באוסטרליה, בניו-זילנד ואפילו בארצות הברית, שם נורות הליבון ייצאו מהמחזור עד שנת 2012. הסיבה פשוטה: הן בזבזניות מאוד מבחינה אנרגטית. רק כחמישה אחוזים מהאנרגיה שצורכת נורת ליבון הופכים לחשמל. הרוב המכריע הופך-כפי שיודע כל מי שהחליף אי-פעם נורה-לחום. ובעידן שבו ציוויליזציה שלמה מחפשת דרכים לצמצם את צריכת האנרגיה, את פליטת המזהמים ואת גזי החממה, נורות יעילות יותר הן מצרך חיוני.
המרוויחות הגדולות בשנים הקרובות עתידות להיות נורות הפלורוסנט לסוגיהן: היעילות האנרגטית שלהן עולה בערך פי חמישה על זו של נורות הליבון. כך, למשל, נורת פלורוסנט בהספק 30 ואט מייצרת אור המקביל לזה שמייצרת נורת ליבון של 150 ואט. נורות פלורוסנט מנצלות כ-70% מהאנרגיה שהן צורכות
ד"ר עמית מור מחברת אקו אנרג'י מעריך ש"החיסכון לצרכנים יעמוד על כמיליארד שקל. מבחינת משק החשמל, המשמעות היא חיסכון של הקמת תחנת כוח או הדממת תחנה קיימת-בהיקף כ-400 מגה-ואט. ברור שאם מוסיפים גם את כל המשרדים, המפעלים ומבני הציבור, מגיעים לחיסכון גדול עוד יותר, למרות שחלק מהמבנים הממסדיים מוארים כבר היום בפלורוסנטים".
החסם המיידי המעכב את העברת המשק לנורות יעילות יותר הוא המחיר: עלות החלפת כל הנורות בדירה ממוצעת בנורות פלורוסנט יכולה להגיע ל-200 - 250 שקל. ד"ר עמית מור סבור שלמדינה יש אינטרס לדחוף את הציבור לבצע את המעבר הזה באמצעות סבסוד ותמריצים, משום שבטווח הארוך הוא ישתלם גם לצרכנים וגם למשק. "זו השקעה שתחזיר את עצמה מהר מאוד", הוא אומר, "בגלל אורך החיים וצריכת החשמל הנמוכה של הפלורוסנט".
נא להמתין לטעינת התגובות
