שופט קבע: המדינה מפלה באכיפה בין יהודים וערבים
המדינה מחמירה עם נערים ערבים שביצעו עבירות אלימות כלפי כוחות הביטחון לעומת צעירים יהודים שביצעו עבירות דומות - זו הביקורת שהטיח השופט יובל שדמי במערכת אכיפת החוק, לאחר שהחליט לא להרשיע נער שיידה אבנים ליד נצרת בעופרת יצוקה: "יש שני מסלולים שונים ביחס לעבירות אידיאולוגיות של קטינים"

שוטרים עוצרים פלסטיני שיידה אבנים במהומות צילום ארכיון: אי-פי
פסיקתו של שדמי התייחסה לנער ערבי-ישראלי, שבמהלך מבצע עופרת יצוקה יידה יחד עם חבריו אבנים כלפי ניידת משטרה שעסקה בחיפוש אחר מיידי אבנים בנתיבי התחבורה בצפון הארץ, סמוך למושב ציפורי.
השופט לא זיכה את הנער אלא החליט להימנע מלהרשיעו, והטיל עליו 200 שעות עבודה למען הזולת,
פסל קבלת רישיון לשנתיים והחתים אותו על התחייבות מביצוע עבירות אלימות ועבירות נגד שוטרים.
סנגורו של הנער טען כי הגשת כתב האישום וניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית.
הסניגור הסביר כי המדינה נוקטת אכיפה בררנית שמפלה בין קטינים ערבים בהשוואה לקטינים יהודים בכל הקשור לעבירות על רקע אידיאולוגי במסגרתם תוקפים הקטינים את אנשי כוחות הביטחון.
"רוב ההליכים נגד עבריינים יהודים מוקפאים"
המדינה ביקשה לגזור עונש מאסר בפועל על הנער וטענה כי הענישה היא פרטנית וכי גורם הלאומיות איננו רלוונטי. השופט שדמי קיבל את טענות הסנגור וקבע מפורשות כי המדינה מבצעת אפליה: "על פי מבחן התוצאה, אני קובע כי מדינת ישראל פועלת למעשה, באמצעות רשויותיה השונות, בשני מסלולי אכיפה מקבילים ושונים מהותית, ביחס לעבירות אידיאולוגיות של קטינים שעניינן תקיפת אנשי כוחות הביטחון השונים".
השופט טען כי המשטרה מפעילה אכיפה שונה
כלפי קטינים יהודים, ונתן כדוגמה עבירות של קטינים יהודים אשר עברו עבירות אלימות כלפי כוחות הביטחון במסגרת ההתנתקות, אירועים של הריסת בתים ביישוב עמונה, וכן עבירות של קטינים חרדים שנהגו באלימות כלפי כוחות הביטחון בהפגנות הקשורות לשמירת השבת.
לדבריו, "במסלול האכיפה חלק קטן ממעשי העבירה מגיעים לשלב שבו ניתן גזר דין נגד העבריין, בעוד מרבית ההליכים נגד העבריינים מוקפאים או מתבטלים עוד קודם לכן, בדרכים שונות".
מלטפת מגזר אחד ומלקה את השני
השופט קבע בפסק הדין כי במהלך הדיון בעניין הנער הערבי לא הוצג בפניו אף גזר דין אחד בו נדון קטין למאסר בפועל למרות שיש עשרות קטינים יהודים העוברים ממניע אידיאולוגי עבירות דומות.

פעילי ימין מיידים אבנים בחברון. צילום: אי-פי
"בלשון ציורית יותר אומר שהמדינה אינה רשאית בה בעת, ללטף בידה האחת את העבריינים 'האידיאולוגים' היהודים, ולהלקות בידה האחרת את העבריינים 'האידיאולוגים' הערבים", הוסיף השופט. "אם סבורה המדינה, שעבירות 'אידיאולוגיות' מצדיקות אכיפה סלחנית ביחס לקטינים, כך ייעשה ביחס לכל הקטינים, בלא הבדל לאום או דת".
שדמי הדגיש כי לולא האבחנה הזאת מן הראוי היה לגזור לנער הערבי מאסר בפועל למשך חודשים רבים על מנת להרתיע אותו: "מטרידה אותי המחשבה, שפסק הדין כאן ,יפגע באפקטיביות של המשפט הפלילי ביחס לעבירות חמורות אלה, ויעודד קטינים לשוב ולעבור עבירות דומות. אך מחרידה אותי המחשבה, שפסק הדין ישתלב כחוליה נוספת בשרשרת הנמשכת של אכיפה בררנית שיטתית, שמנהיגה המדינה, ואשר הגיע הזמן להפסיקה".