נורות הפלורוסנט: מידע דל, פאניקה גדולה
פרסומים מהתקופה האחרונה גרמו לרבים לחשוב שהנורות הקומפקטיות מסרטנות. מומחי הפורום הישראלי לאנרגיה עושים סדר. לא עוצר בירוק
הבאזז המאיים תפס את עולם התאורה בדיוק כשהמהפך החל לתפוס תאוצה, ואפילו ברשתות השיווק העממיות החלו נורות הפלורוסנט למלא את רוב שטח המדפים. הן אמנם יקרות יותר (כ-15 שקל לעומת 3 - 4 שקלים לנורת ליבון), אבל צריכת האנרגיה שלהן קטנה פי חמישה, ותוחלת החיים ארוכה פי כמה עשרות-שני נתונים שהופכים אותן לעסקה כדאית. לכיס ולסביבה.
ב"פורום הישראלי לאנרגיה"-עמותה שמאגדת מומחים בתחום ועוסקת בקידום המשק לתהליכים של התייעלות אנרגטית - זיהו את הפאניקה המתרקמת והחליטו לעשות קצת סדר, להפריד בין עיקר ותפל ובין מידע לאגדות אורבניות. ד"ר שחר דולב, חבר העמותה, חיבר השבוע נייר עמדה שמסכם את הידוע עד כה על נורות הפלורוסנט והשפעותיהן הבריאותיות.
בשורה התחתונה, ידוע מעט מאוד. עד לשנים האחרונות השימוש בנורות פלורוסנט היה נפוץ בעיקר במוסדות ציבור ובמקומות עבודה, והשפעותיהן על הצרכנים הביתיים לא יכלו להיחקר. מה שבטוח, הפער בין השמועות שמתרוצצות סביבן ובין המציאות גדול, וגורם נזק רב.
הפאניקה הקלה החלה כשלפני כשנה פורסם מחקר שנערך על ידי הסוכנות הבריטית לבריאות הציבור. במחקר התגלה שנורות הפלורוסנט הקומפקטיות פולטות רמה מסויימת של קרינה אולטרה סגולית (כמו קרני שמש). לתגלית הזו שני סייגים: מדובר אך ורק בנורות בצורת סליל, והקרינה מגיעה רק עד למרחק 30 ס"מ מהנורה. המשמעות: לא מומלץ להתקין נורות פלורוסנט סליליות על שולחן העבודה או לצורכי קריאה במיטה. בכל מקום אחר-על התקרה או קיר הסלון-אין שום בעיה, ובכל מקרה (גם מסיבות אסתטיות, אם תשאלו אותי) מומלץ להשתמש בנורות כדור או כאלה שעליהן מותקן גוף תאורה. הכיסוי בולם לחלוטין את הקרינה.
בלבול נוסף, אומר דולב, נוצר בעקבות פרסום שני מחקרים משנת 2001, בהם התגלה שלאחיות העובדות במשמרות לילה יש סיכון מוגבר ללקות בסרטן שד. החוקרים טענו שהחשיפה לתאורה לילית(כל תאורה שהיא, לאו דווקא פלורוסנטית) משבשת את השעון הביולוגי האנושי ומביאה להפרשה פחותה של ההורמון מלטונין, שלו השפעה ממתנת על התפתחות תאים סרטניים. מישהו דאג לתווך לציבור את הממצאים באופן מעוות, וליצור רושם כאילו נמצא קשר בין חשיפה לנורות פלורוסנט לסרטן השד; להד"ם.
מחקר נוסף שעורר תהודה פורסם לפני כשנה על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה. במחקר נבחנה ההשפעה של תאורת חוצות מלאכותית על שלושה סוגי סרטן במדינות שונות. החוקרים מצאו קשר מובהק בין רמת התאורה בלילה וצריכת החשמל לנפש במדינה, ובין תחלואה בסרטן בלוטת הערמונית.
המחקר כלל לא עסק בתאורה פלורוסנטית, בוודאי לא בנורות פלורוסנט קומפקטיות (CFL). אין חולק שממצאי המחקר מרתקים, ואפשר לחשוב על סיבות רבות שגורמות למובהקות הסטטיסטית: ייתכן שבמדינות שמוארות יותר בלילה רווחים הרגלי אכילה מערביים קלוקלים, ייתכן שהאוויר מזוהם יותר בגלל התיעוש המתקדם, ואולי עצם התאורה הלילית-כמו במחקר האחיות-גורם לשיבוש הורמונלי המוני.
הסכנה הנשקפת מנורות הפלורוסנט דווקא אינה קשורה לקרינה, אלא נמצאת בתוך הנורה, בדמות כמות קטנה של אדי כספית. כספית היא חומר רעיל ביותר, ולכן, במקרה שבו נורת פלורוסנט נשברת, צריך לאוורר את החדר למשך רבע שעה, לאסוף את השברים לשקית כפולה ולשטוף ידיים.
גם מבחינה סביבתית הכספית היא מטרד לא קטן, אבל מחקרים מלמדים שכמות הכספית שנפלטת בתהליך שריפת הפחם בתחנות הכוח (שמואץ בגלל השימוש בנורות ליבון) גבוהה הרבה יותר מזו שנמצאת בנורות הפלורוסנט. כמדינה, ההתרחבות המהירה של השימוש בנורות הפלורוסנט הקומפקטיות מחייבת את ישראל ללכת בדרכי רוב המדינות באירופה, וליישם תהליך מסודר של איסוף והטמנה בטוחה על מנת למנוע מהכספית לזהם את הקרקע ומי התהום.
מה שבטוח, מסכמים אנשי פורום האנרגיה, הגאולה האנרגטית האמיתית תגיע כשתאורת הלד (LED) הנחשקת תבשיל לכדי מוצר ביתי עממי. צריכת האנרגיה של הלד אפסית, אין בה כספית וגם לא קרינה. זה יקרה בשנים הקרובות, אבל עד אז, ועל פי הידוע עד כה, אפשר בהחלט להתיידד עם נורות הפלורוסנט הביתיות. כדור הארץ ירגיש קצת יותר טוב, וגם חשבון החשמל שלכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
