המיתוסים מתים פה כמו זבובים
דן בן אמוץ, "ילקוט הכזבים", מוני פנאן, מכבי של פעם ומכבי של היום. כמה מחשבות על מדינה שמאבדת סמל אחרי סמל
אוהביו הרבים של בן אמוץ זעמו זעם נורא אבל לא עשו את הנדרש, כלומר, לא הביאו עובדות שסתרו את גילויי הספר, ואולי לא יכלו להביא. דן בן אמוץ נתפס מאז כפדופיל, סוגת אנשים הניצבת באחד המקומות הנמוכים ביותר בסולם הקלון.
זה היה יום שנה עצוב גם מפני שתרבות הפלמ"ח המגולמת ב"ילקוט הכזבים" לא הפכה למקור השראה קיים, עומד ונמשך לדורות חדשים של ישראלים. אני מנסה לראות את סיפורי "ילקוט הכזבים" בעיניו של נער בן 18 שהיה בגילם של הגיבורים. נדמה לי שהוא רואה לנגד עיניו חבורה של גברים שעירים ומשופמים, חסרי מעשה ומטרה מוגדרים, המחליפים ביניהם בדיחות קרש שפעם הצחיקו את הסבתא שלו.
בנסיעת טיול לימודי לירושלים סיפרה המורה (בוגרת חדשה של מכללה כלשהי) לתלמידיה שצפו בשלדי המשאיות הצבועים לצד הדרך: "תראו מה קורה למי שלא נזהר ועושה תאונות דרכים".
גרעין הולך ונעלם
יותר מדי שאלות עולות ממותו של מוני פנאן השבוע, וכמה מהן נוגעות באותן נקודות: נושאי המיתוס, והמיתוס עצמו. פנאן הפך לאחד הסמלים של מכבי תל אביב בזכות ההתלהבות, האהבה והמסירות לקבוצה ולשחקנים. אבל מותו הוא טראגי בכל מובן. הוא גם סיום נורא לחיי אדם פעיל ואוהב חיים; והוא גם מוריד את פנאן אלי קבר, עם כתם קשה שעד כה לא נראה שיימחק. אינני עושה כל השוואה בין ההאשמות כלפי דן בן אמוץ למה שנחשף עד כה על פעילותו של פנאן בשוק האפור ויחסיו הפיננסיים עם שחקנים שגידל; אבל התמונה העולה מטרידה ביותר, ויידרש הרבה, אם בכלל, כדי למחוק אותה מזכרו.
ואולם, האירוע הזה חושף גם את הטרגדיה של המיתוס המכביסטי. ההלוויה הייתה מצעד של המיתוס החי של מכבי תל אביב והכדורסל הישראלי - שמכבי
היוותה את צירו לאורך שלושים שנה. מיקי-מוטי הם גיבורי על בתרבות הישראלית, והם הרבה יותר מכדורסל: הם הישראלי הנמרץ, החצוף, המוכשר, העובד בצוות, מביס את הדוב הרוסי, ומראה לאירופה השבעה והנגועה באנטישמיות מה זו ישראל.
לפני שבוע נעה על המגרש בנוקיה מול לובליאנה קבוצת עובדים זרים, חלקם מוכשרים, שאיש אינו מכיר, ורובם לא היו כאן לפני שנה - וככל הנראה לא יהיו כאן בשנה הבאה. ממאבק הכוכבים של מיקי-מוטי וטל א' וטל ב' ודורון וקטש ונדב ורבים אחרים נותרו פירורים אחרונים על חולצתם של גיא פניני ויניב גרין. המיתוס גוסס, ושלא יהיו לשמעון מזרחי אשליות. עוד שנה ועוד שנתיים כאלה, והוא ימצא את שידורי מכבי תל אביב בערוץ נידח כלשהו, עם גרעין הולך ומצטמק של אוהדים שרופים.
נא להמתין לטעינת התגובות
