לגיון הזרים: כמה מילים לפני שאנחנו מגרשים
מדינה דמוקרטית היא מדינה שכל אחד יכול לחיות בה. אם אנחנו לא מתנהגים לפי הנוסחה הזאת אנחנו לא אנושיים
כמו בגירושים, שבהם גבר לא עוזב בגלל אישה אחרת, כך גם הגולים והמהגרים בורחים מהארץ המקורית שלהם בגלל עוני, רעב והרגשה שהם מעולם לא יגשימו את החלומות שלהם במולדת שממנה נסו על נפשם בעור שיניהם.
אמריקה של פעם אכן הייתה ארץ החופש. פסל החירות שבליברטי איילנד הוא אישה שכולם יכולים לראות מרחוק שהיא מחזיקה לפיד בוער, אבל רק כשמתקרבים אליה רואים שיש לה גם אזיקים על הרגליים.
בתחתית הפסל קבוע שלט ברונזה שעליו כתוב: "הבי לי את בנייך היגעים. ערב רב של המונים. כמהים לנשום כבני חורין. פליטי חופייך האומללים". וג' רי סיינפלד הוסיף: "ותביאי לנו גם את כל הבריונים שיהפכו את ניו יורק לעיר מסוכנת וגם את כל הנהגים שיתפסו לנו את החניה".
אלא שמאז, מותר לאף-בי-איי לצותת לטלפונים של היגעים וההמונים, ואם אתה מוסלמי או שחום בצורה מוגזמת ייקח לך לפעמים שעות - אם בכלל - לחדור לארץ החופש, בית האמיצים.
וגם אנחנו פה לא רק מומחים בכיבוש אלא גם אלופים בגירוש. לפני שאתם מגרשים עובדים זרים בחזרה לארצות הקשות שלהם, תחשבו שכולנו היינו עובדים זרים. כל מי שגורש מגן עדן בגלל חטא קדמון ונחש הוא עובד זר. אדם וחוה היו עובדים זרים. העם שבנה את הפירמידות בלי רישיון עבודה ואחר כך חצה את ים סוף והגיע משום מה רק אחרי 40 שנה לפינה הזאת היה עם של עובדים זרים.
משה רבנו היה עובד זר. מי שניסה לייסד אמונות ודתות חדשות במקום אלה הקיימות והיה לא רצוי או נחשב ככופר, הוקע כעובד זר. ישו היה עובד זר. אנשים שהגיעו מארץ מולדתם כדי להקים בית ובאותה הזדמנות גם לגרש עם שלם של עובדים חוקיים שהיו כאן לפנינו הם עובדים זרים.
הציונות היא עבודה זרה. דוד בן-גוריון היה עובד זר. ברל כצנלסון ואהרון דוד גורדון היו עובדים זרים. כל מי שהגיע מרחוק בעקבות חלום להגשים חזון וגם היה מוכן למות למען הארץ שעדיין לא היה לה שם ולא היו בה תעודות זהות של משרד הפנים, היה עובד זר. יוסף טרומפלדור היה עובד זר. כל מי שברח מציפורני משטרים רצחניים כדי להציל את חייו ואת חיי משפחתו לא חשב לפני זה אם ההגירה והמנוסה שלו חוקיות.
נבוקוב היה עובד זר. סולז'ניצין היה עובד זר. ברכט היה עובד זר. מרלן דיטריך וגרטה גרבו היו עובדות זרות. כל מי שהוקע והוחרם משום שהאמין במשהו שבו לא האמינו כולם ולא היה מוכן לקבל את האמונות הקיימות היה עובד זר. גלילאו גליליי היה עובד זר. ברוך שפינוזה היה עובד זר. אלברט איינשטיין היה עובד זר. כל מי שעזב את ארצו וגלה לארץ אחרת בתקווה להיוולד בה מחדש ולכתוב את יצירת המופת שלו הוא עובד זר. סמואל בקט היה עובד זר. ג'יימס ג' ויס היה עובד זר. ג'ון לנון היה עובד זר.
בהגדרה האמיתית - מדינה דמוקרטית היא מדינה שכל אחד יכול לחיות בה, אם אינו מסוכן לחברה, וכל מי שמשתכר ביושר אינו אלא אזרח הראוי לכל מה שאלה שהיו פה לפניו ראויים לו. אם אנחנו לא מתנהגים לפי הנוסחה הזאת אנחנו לא אנושיים, ואם אנחנו לא אנושיים - כולנו עובדים זרים. ומי כמונו חווה את חרפת הגירוש. ומי כמונו יודע כמה קשה לנו לגרש את עצמנו מהמאחזים של עצמנו. כל מתנחל הוא עובד זר. אתה עובד זר. אני עובד זר.
כמי שאוגוסט הוא בשבילו קללה והחורף הוא ברכה, אני חושב שהשרב שפוקד אותנו באמצע אוקטובר הוא שערורייה לחה. אין לנו אפילו את מי להאשים. כן, ידוע שכדור הארץ מתחמם, אבל למה הוא מתחיל דווקא פה?
איתמר פוגש ארנב. מחזמר לילדים מאת דויד גרוסמן. מוזיקה של יוני רכטר, בבימויו של מיקי גורביץ', בביצוע שחקנים, מקהלה והתזמורת הפילהרמונית. כל מי שחושב שילדים יותר טיפשים ממבוגרים רק בגלל שהם יותר נמוכים, חייב לרוץ ולראות את יצירת המופת המוזיקלית הזאת.
גרוסמן על הבמה, בנוכחות כובשת, מספר את הסיפור שכתב: מעשייה על הילד שפחד מארנבים למרות שמעולם לא פגש ארנב. גם הארנב, אלי גורנשטיין בטוקסידו ועם זנב קטן, פוחד מילדים שפוחדים מארנבים. היצירה הקלאסית על הבמה וכמעט 3,000 צופים מכל הגילים שבהיכל התרבות, הצדיקו באופן נדיר מדוע מותר לקרוא לאולם הזה היכל התרבות ולא היכל הבידור. בין אינסוף הפסטיגלים והכוכבים הנולדים - סוף סוף הצגת ילדים שעושה כבוד לילדים ולמבוגרים. וגם לארנבים
והפעם, אמילי, בת 47, מגבעתיים
1. להיות ליום אחד גבר ולהבין את הרדיפה אחרי זיונים (ובדרך גם להשתין בעמידה).
2. לראות את הירח מקרוב ולא בדלי.
3. להמציא תרופה נגד חזירות ושנאת חינם.
4. להעלים את הדתות ולהאמין שלא יהיו יותר מלחמות.
5. לקבל את העובדה המצטערת שביל קלינטון לא התכוון אליי כשהוא אמר שהוא לא שכב עם האישה ההיא.
נא להמתין לטעינת התגובות
