אם אין לחם - תאכלו אצות
הפרופסור הישראלי, יונתן גרסל, ממכון ויצמן חושב שמצא פתרון לבעיית הרעב העולמית: ביות אצות שייצרו שמן למאכל ויגדילו את התוצרת החקלאית במדינות העולם השלישי - מבלי להסתמך על יבוא ממדינות המערב. מחר יציג את תוכניתו בוועידת הנשיא
גרסל מבהיר כי ברוב המדינות המתפתחות יבול התבואה מהווה כשליש מהממוצע העולמי, והוא יכול לגדול בקלות אם יהיה שימוש בזרעים, בדשנים ובקוטלי חרקים טובים יותר - שגם עולים יותר. אלא שלעתים קרובות החקלאים לא יכולים להתחרות מול יבולים מערביים מסובסדים, שנמכרים במחיר נמוך יותר ממחירי עלות הייצור.
הפתרון, סבור גרסל, הוא שימוש במים שאינם מתוקים. "המטרה שלנו היא לביית אצות שיגדלו במי ים, וייצרו שמן שיוכל לשמש כביו-דיזל או כשמן למאכל, ואשר השארית שלהן תהיה באיכות גבוהה ותוכל לשמש כמזון לבעלי החיים והדגים", הוא אומר. ביות האצות ייעשה על ידי שימוש בפחמן דו-חמצני, שנפלט ממפעלים תעשייתיים, באזורים מדבריים הסמוכים לים.
התוצאה, לדבריו, תהיה חיובית: יבולי האצות יהיו גדולים פי 20 מהיבולים החקלאיים, וככל שיהיה יותר מזון לבעלי החיים - כך ניתן יהיה לייצר יותר מזונות בתוך המדינה, והתוצרת תוכל להתמודד היטב עם פיצוץ האוכלוסין הצפוי.
.
לדברי גרסל, טכניקת ביות האצות תיצור תשתית שתאפשר להוביל תבואה בתחום המדינות המתפתחות. "בעבר היתה תפיסה מוטעית, שלפיה בעיות המזון נבעו מבעיות הפצה. אך מי שקידם את הרעיונות הללו שכח שיותר מ-60% מהסובלים מתת תזונה מתפרנסים מחקלאות - ולא יוכלו לשלם עבור אוכל מיובא", הוא מסביר. "כיום מבינים שצש ריך להגדיל את התפוקה במדינות המתפתחות - במקום לייבא תבואה".
למרות זאת, גרסל חושש כי הדרך ליישום תוכניתו רצופה מכשולים. לטענתו, ממשלות רבות מגלות אדישות ושחיתות שלטונית בשרשרת אספקת המזון, המונעות את קידום התוכנית. גם המשבר הכלכלי השפיע: "היה פשוט לקדם את התוכנית, כשמחירי המזון והדלק היו גבוהים יותר טרם המשבר, והיה צורך בחלופה", הוא אומר.
עם זאת, הוא מבהיר כי "ההבנה שאוכלוסיית העולם תכפיל את עצמה עד שנת ,2050 והעובדה שכבר היום כמיליארד בני אדם סובלים מתת
"יש כמה ארגונים רעשניים, ירוקים לכאורה, שנלחמים בהנדסה הגנטית מסיבות פוליטיות", הוא אומר. "אך מלחמה זו פגעה בחקלאים במקומות שהכי היו צריכים את התוצרים הללו. כשהיה רעב בזמביה, למשל, סירבו האזרחים לקבל מזון מהונדס בעקבות המלצת ארגונים ירוקים - למרות שאותם מזונות התקבלו בארצות אחרות".
אף על פי כן, מסכם גרסל בצורה חיובית את דבריו ומספר כי לאחרונה הביעה הפדרציה העולמית לחיות הבר תמיכה בהנדסה גנטית. "ארגונים ירוקים אמיתיים אחרים יצטרפו בהמשך", הוא מבטיח
נא להמתין לטעינת התגובות
