אוריינטליזם גזעני וטורקי
ארדואן מתקרב לאיראן ומשתלח בישראל, אך הפרות זכויות האדם בטורקיה חמורות בהרבה

נתחיל בישראל. בארבעים ואחת שנות כיבוש, שהחלו לפני 42 שנים, נהרגו קצת יותר מ-7,000 פלסטינים, רובם אנשי טרור. בטורקיה הדברים שונים. ב-25 שנות עימות, מאז החלה ההתקוממות של מפלגת הפועלים הכורדית (PKK), נהרגו למעלה מ-37,000 כורדים. וזה כולל הרוגים מהפצצות חסרות רחמים על כפרים, היעלמויות של עצירים, ועוד אמצעים, שגבו מחיר של אלפי חפים מפשע.
המורדים הכורדים אינם רוצים לחסל את טורקיה, כמו שהחמאס רוצה לחסל את ישראל. הם רוצים זכויות רק במקום שבו הם יושבים. בעיקר זכויות תרבותיות. אפילו לקרוא לילדים בשמות המקובלים עליהם - טורקיה אסרה. לא כך נהגה ישראל. ישראל לא אסרה על אף פלסטיני לקרוא לעצמו אחמד. להפך. ישראל עזבה את הרצועה. החמאס החליט להמשיך במסע שלו לחיסול ישראל. ולמרות זאת, האמצעים שנוקטת ישראל נגד הטרור האיסלאמי רחוקים מהאמצעים שבהם נוקט הצבא הטורקי.
שאלה לנו אליך, מר ארדואן: אם על דרישות מינוריות זכו הכורדים להפצצות, איך היית מגיב על דרישה חוצפנית של הכורדים לחיסול טורקיה, שמלווה גם ברקטות על ערים מרכזיות? אנחנו יודעים את התשובה. משום שכאשר היית ראש עיריית איסטנבול, ב-1995, המשטרה שבחסותך ביצעה טבח בריכוז של עלאווים. 15 נהרגו, כאשר ישבו בבתי קפה. זה היה באחריותך. הרי במדינתך שלך נשפטת כמסית ומדיע. אז אנחנו יודעים מה היית עושה אם הכורדים או העלאווים היו עושה לטורקיה עשירית ממה שהחמאס עושה לישראל. היית מוחה אותם מעל פני האדמה. זו אינה דרכנו.
רק השנה, מר ארדואן, נעצר לחקירה ראש המפלגה הדמוקרטית, אהמט טורק, משום שהעזר לומר משפטים בודדים בשפה הכורדית בפרלמנט אצלכם. חברת פרלמנט אחרת, לילה זנה, נשלחה לעשר שנים לכלא. היא הטיפה לסולידריות ולאחדות בין הטורקים לכורדים. הפשע שלה היה שהיא דיברה בכורדית. וגם זה לא הספיק לכם, וההתעללות בה נמשכת. אצלנו, מר ארדואן, הערבית היא שפה רשמית. אצלנו מזדהים חברי פרלמנט באופן קבוע עם גופים עוינים. שום סכנה לא נשקפת להם. ואתה מעז ללמד אותנו פרק בהלכות מוסר? אין גבול?
אז אנא ממך, מר ארדואן, שב בשקט. אם תתעקש, נפרט בפניך את פשעי המלחמה והפרות החוק הבינלאומיות של טורקיה. לא שאנחנו כל כך סומכים על משמר זכויות האדם (HRW) או אמנסטי, אבל אתה הרי מסתמך עליהם כשאתה צווח נגד ישראל. מר ארדואן, אנחנו לא מדברים על הג'נוסייד בארמנים, שהתחולל לפני למעלה ממאה שנים. אנחנו מדברים על העשורים האחרונים.
ההשתלחות שלך בישראל, מר ארדואן, היא חלק מבעיה הרבה יותר גדולה. אפשר לקרוא
לפי הגזענות הזאת, מותר לכם לפרסם קריקטורות גזעניות ואנטישמיות, וגם להוציא מיליונים לרחובות, בגלל קריקטורות ביקורתיות. מותר לך לארח בכבוד מלכים את נשיא סודן עומר אל-בשיר, שמבצע ג'נוסייד בבני עמו, וגם להשתלח בישראל, שמנסה להגן על עצמה. מותר לכם להקרין סדרת טלוויזיה אנטישמית, בהמשך להערות אנטישמיות שלך מלפני הרבה שנים, וגם להבכיין על כל ביקורת שמישהו משמיע נגדכם.
הבעיה הגדולה יותר היא שאתם בעצמכם אימצתם את האוריינטליזם הגזעני הזה. יש לכם זכות מוזרה, גם להטיף מוסר, וגם להיות הרבה יותר גרועים. לא עוד, מר ארדואן. את הגזענות האנטי-מוסלמית הזאת צריך להפסיק. ואם שר החוץ שלך, שאמור להגיע לישראל, יתעקש על ביקור בעזה, אז שר החוץ הישראלי צריך לדרוש, במקביל, ביקור במפקדת ה-PKP באזור הכורדי. מה דעתך?
דרישה כזאת מצד ישראל הייתה גורמת לך להתפרצות עצבים. זה היה יכול להיות חלק מתהליך הגמילה, ולא רק שלך. דרישה כזאת הייתה גם מעמידה אותך במקום קצת יותר שפוי.
לישראל ולטורקיה, אנחנו יודעים, יש אינטרסים אסטרטגיים משותפים. אבל אם טורקיה מעדיפה ברית עם איראן והזדהות עם החמאס האנטישמי – אז ייתכן שמדובר במערך אינטרסים חדש. ישראל תפסיד. טורקיה תפסיד יותר.
רוב הישראלים אוהבים את טורקיה ואת הטורקים. מודל אפשרי למדינה מוסלמית ודמוקרטית, שמקבלת ישראלים בהכנסת אורחים. אנחנו אוהבים את הדמוקרטיה הטורקית. לא את המדינה החשוכה והאיסלאמיסטית. הבחירה שלך ושל הטורקים. אין לנו שום זכות לומר לך מה לעשות. אבל מותר לנו, בהחלט מותר לנו, להפסיק את האוריינטליזם הגזעני, ולומר לך את האמת בפנים.
ילדי העובדים הזרים זכו לארכה של חודשים בודדים. עד סיום שנת הלימודים. האם יהיה קל יותר לאלץ אותם לעזוב את הארץ בקיץ הקרוב, מאשר בקיץ שעבר? החלמאות הישראלית נמשכת. זה בעיקר משום שאין מדיניות.
יש מקום לבדיקה על בסיס אישי. אפשר לגלות רוחב לב. אפשר להשאיר חלק, כשיש הצדקה הומניטרית. אלא שזה לא שם המשחק. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בעבריינים. הם הגיעו על בסיס חוקי, ונותרו כאן משום שכאן טוב יותר. וככל שהם עבריינים זמן רב יותר, הצווחות למענם גדולות יותר.
מדובר בקמפיין מדהים. מובילים אותו בעיקר אנשי שמאל רדיקלי. עיתונאי מסוים שכתב שישראל חייבת להכיר בזכות השיבה (של הפלסטינים), מוביל את הקו של מקומון שמטיף לקליטה המונית של מהגרים ומשפחותיהם. רבים נסחפים. הרי מדובר במאבק בין מדינה מרושעת לבין ילדים שמגורשים לכבשנים. חלק משרי הליכוד נבהלים. או אז הם מפריחים לאוויר הצהרות שנקלטות יפה. גם הם בנאורים ובמתקדמים. פעילי רק"ח נושפים בחליל, וממשלת ישראל רוקדת ומצייתת. מדיניות אין.
מצד אחד, יש כאן עשרות אלפים שמפחדים מגירוש. ומצד שני, הממשלה ממשיכה להזרים היתרים לעוד אלפי עובדים, שבעוד שנים בודדות יצטרפו למפרי החוק, ויקימו משפחות. כל שנה ייכנסו משפחות חדשות למעגל, וח"כ דב חנין יארגן עוד הפגנות. ורק סוחרי העבדים צוחקים כל הדרך אל הבנק.
אין מה לדאוג. גם בקיץ לא יגורש אף ילד. לא בגלל שצריך או לא צריך לשמור על החוק, ועל צלם אנוש, אלא משום שהדמגוגיה מנצחת. עוד פעם יעשו לנו השוואות עם הפליטים היהודים מאירופה, שאולצו לחזור לכבשני המוות. לא שידענו, אבל כנראה שגם בפיליפינים יש כבשני מוות שממתינים לכל ילד פיליפיני שחוזר למולדתו. הרי אין גבול לדמגוגיה.
חלק מהם ראויים למקלט ולהתאזרחות. לא כולם, ובוודאי שלא באופן אוטומטי. נייר העמדה הרציני ביותר בנושא חובר על ידי פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' אמנון רובינשטיין והדוקטורנט ליאב אורגד (במסגרת מרכז מציל"ה למחשבה ציונית, יהודית ליברלית והומניסטית). אלא שאין סיכוי שהממשלה תאמץ מדיניות שפויה כלשהי. היא תעשה כל טעות אפשרית. היא גם תואשם בביצוע פשעים נגד האנושות ובגירוש אכזרי של פליטים לכבשנים, וגם תבצע, בסופו של דבר, את תכתיבי השמאל הרדיקלי. ההפסד יהיה מכל כיוון אפשרי.
