תעשיית הבשר רעה לסביבה, הירוקים מתעוררים לאט
ההכרה בנזק הסביבתי של תעשיות בעלי החיים ובצורך לחנך לצמחונות, מתחילה לחלחל לסדר היום של הארגונים הסביבתיים בעולם. מה עושים בגרינפיס? מדוע אל גור התעלם? ומדוע מגיע למגמה ירוקה צל"ש
כבר ב-1971 זיהתה פרנסס מור לאפה, ברב-המכר האמריקאי שלה, "תזונה לכוכב-לכת קטן" (Diet for a Small Planet), את הקשר שבין תעשיית הבשר למשבר הסביבתי. לאפה הציעה להמיר את הבשר במזון צמחוני. אולם במשך קרוב לארבעה העשורים שחלפו מאז, הנכונות לדבר על הנזקים הסביבתיים של תעשיות בעלי-החיים ועל המניעים הסביבתיים לבחור בטבעונות (או לפחות בצמחונות) נותרה נחלתם של ארגונים לזכויות בעלי-חיים. הנושא מחלחל בהדרגה גם לארגונים הסביבתיים, אך הם לאו דווקא מגלים יותר כנות ואומץ מהממשלות המתקדמות.
הגמגום של הארגונים הסביבתיים נובע, מן הסתם, מהתפריט שמעדיפים חבריהם לשמר ומאמונה לא ביקורתית בכך שהרגלי תזונה הם מעין "גזירה משמים". מקרה אל גור ממחיש זאת היטב. גור, חתן פרס נובל לשלום לשנת 2007 בזכות פעילותו הסביבתית, הוא כוכב הסרט רב-ההשפעה, "אמת מטרידה". הסרט מתעד את מסע ההסברה של גור בעניין שינוי האקלים בידי האדם, תוך התעלמות תמוהה מחלקו של משק-החי בשינוי האקלים.
לאחר שספג ביקורת מצד פעילי זכויות בעלי-חיים על התעלמות זו, הודה גור בפני העיתון The American Prospect, שהפחתה בצריכת בשר יכולה להיות בריאה לנו יותר, "כפרטים ולכוכב-הלכת". הוא "הודה באשמה" שלא עסק בכך ואמר שאי-אפשר לעשות הכל בבת-אחת, וש"צריך ללכת לפני שנוכל לרוץ". והוא גם הודה שהוא בעצמו אוכל בשר ומסביר שייתכן והייתה לכך השפעה.
הטבע בישראל נכחד במהירות על-ידי "שלמת בטון ומלט", אולם אפילו תחת מתקפת הבנייה ואכלוס-היתר, תעשיות-בעלי-החיים הן הגורם המזהם ביותר. הארגונים הסביבתיים בארץ (וכן מפלגות הירוקים והתנועה הירוקה) מתעלמים מכך, מלבד ארגון מגמה ירוקה. באתר הארגון יש פורום מזון וסביבה, ובו, בין השאר, "דף עמדה" הכולל הצהרה זו:
"תזונה המבוססת על מזון מן הצומח הנה צעד בסיסי והכרחי להימנעות
גם בפרסומי מרכז הש"ל ("המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית") ניתן למצוא פה ושם רשימות בנושא, וכן "שאלון טביעת רגל אקולוגית", הנפתח בשאלה "באיזה תדירות את/ה אוכל/ת אוכל מן החי? (בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב)". מהשאלון ניתן ללמוד, שקיים פער סביבתי עצום בין טבעוני לבין אדם שאוכל מוצרים מן החי ברוב ארוחותיו: גם אם תנהג באופן "מושלם" מבחינה אקולוגית בכל מובן אחר, הרי שהתפריט מן החי יגדיל את טביעת הרגל האקולוגית שלך ב-75%.
יש לציין עוד את הארגון 'טבע עברי', אשר ממליץ בין הטיפים הסביבתיים שלו: "המעט/המעיטי באכילת בשר – גידול חיות הינו בעל טביעת רגל אקולוגית עצומה, שלא לדבר על הסבל של החיות במכלאות." עם זאת, בדף טיפים אחר ממליץ אתר הארגון רק על "הורדת הבשר האדום (פרות וכבשים) מהתפריט של האירועים בקהילה".
גרינפיס הוא אולי הארגון הסביבתי המוכר ביותר, אולם עיקר העניין שלו בצריכת בשר מתייחס לבשר לווייתנים ביפן. גרינפיס אף זוהה בעיתונות העולמית בשנת 2007 עם המלצה לאכול בשר קנגורו בתור תחליף לבשר בקר – המלצה שדובר גרינפיס אוסטרליה התנער ממנה, בקול ענות חלושה.
למרות זאת, גרינפיס ארצות הברית מציג דף עמדה נחרץ על תעשיות בעלי-החיים, ובו נאמר, בין השאר:ייצור חלבון מן החי דורש מים בכמות הגדולה עד פי 15 מייצור כמות דומה של חלבון צמחי; משק-החי בארצות-הברית מייצר פסולת גוף בכמות הגדולה פי 130 מכל האוכלוסייה האנושית האמריקאית; 70% מהתבואה שמגודלת בארצות-הברית משמשת להזנת בעלי-חיים; בארצות-הברית לבדה בוראו למעלה מ-260 מיליון אקר של יערות כדי לפנות מקום לגידול מספוא; חקלאות בעלי-חיים היא הגורם המשמעותי ביותר בהכחדת מינים בארצות-הברית (ובעולם).
מסקנת גרינפיס ארצות הברית היא: "אז בין אם החלטתם לעבור לצמחונות או פשוט לקצץ בכמות המוצרים מן החי שאתם צורכים, אכילת יותר מזונות על בסיס צמחי היא פעולה חזקה שתוכלו לנקוט בה כדי להגן על הסביבה".
הקרן העולמית לחיות בר (WWF) מפרסמת מידע רב על תעשיית הבשר, אך מתמקדת בבקר וכמעט מתעלמת משאר התעשיות. המידע על תעשיית הבקר מתייחס להשפעות התעשייה על בתי-גידול טבעיים, לשימוש הבזבזני בתבואה להזנת בקר, להלעטת הבקר באנטיביוטיקה ובהורמונים, לבזבוז מים ולזיהומם, להרס הקרקעות, לפליטת גזי חממה ועוד. WWF מפרסם גם עצות רבות לרפורמה סביבתית בתעשיית הבקר – רובן הצעות טכניות מוגבלות ללא התייחסות להפחתת הצריכה. אפילו המדריך של WWF לחיים ירוקים מתעלם מסוגיית הצריכה של מוצרים מהחי.
עם זאת, WWF מנהל אתר אלגנטי לחישוב טביעת הרגל הסביבתית, ובו יש הכרה באכילת בשר בתור גורם לעומס סביבתי (אמנם האתר אינו מעיז להציע צמחונות אלא רק שתי ארוחות צמחוניות בשבוע).
ברשת הארגונים הסביבתיים הגדולה בעולם (Friends of the Earth International), נושא המזון מקבל חשיבות משנית בלבד, אולם באתר הרשת יש חוברת קטנה בשם "מזון וחקלאות: הגיע הזמן לבחור!". החוברת תוקפת את חוסר היעילות הסביבתית והכלכלית ואף את האכזריות של המשקים התעשייתיים, ומציעה המלצה מתונה מאוד: "תמכו בשווקי חקלאים מקומיים, קנו מזונות אורגניים שיוצרו באופן מקומי, ואכלו פחות בשר כדי לסייע ביצירת איכות גבוהה, מערכת חקלאית בריאה ואזור כפרי ירוק יותר".
סדר-היום של רוב הארגונים הסביבתיים אדיש מיסודו לעצם הפגיעה בבעלי-חיים כאינדיבידואלים בעלי רגשות, הזכאים לחיות את חייהם ברווחה. לאור התפקיד המרכזי שמשחקת בהרס הסביבה התאווה האנושית למוצרים מן החי, כל הארגונים הסביבתיים צריכים – על-פי עקרונותיהם שלהם – להעמיד את שינוי הרגלי התזונה ושינוי החקלאות במרכז עבודתם.
תחת זאת, הארגונים משמיעים את ביקורתם בקול רפה. אם הם מתייחסים לנושא, הם נוטים להימנע מהמלצה על טבעונות, ואפילו על צמחונות. אמנם המלצות על הפחתה בצריכת הבשר נפוצות כיום, אך ניתן להן מקום מוצנע, כאילו מדובר בנישה מיוחדת ולא בתחום הנוגע בכל הבעיות הסביבתיות.
הארגונים נוטים להתמקד בתעשיות המזיקות ביותר ובשיטות ההרסניות ביותר, ואגב כך מעניקים לגיטימציה לשאר תעשיות בעלי-החיים. פיטום בקר אינטנסיבי הפך לאמת-המידה שלפיה נשפטות שאר התעשיות (כגון גידול אינטנסיבי של עופות, או האכלת יונקים במרעה) וכך זוכות האחרונות בהמלצה, כאילו אינן מהוות גם כן בעיה סביבתית ממדרגה ראשונה.
עם זאת, ההכרה בנזק הסביבתי של תעשיות בעלי-החיים ובצורך לחנך לצמחונות, מתחילה לחלחל לסדר-היום של הארגונים הסביבתיים בעולם, כפי שממחישה גם החלוציות של מגמה ירוקה בישראל. הגיע הזמן שגם שאר הארגונים הסביבתיים בארץ יכירו במציאות ולא יטמנו את ראשם בחול, או בצלחת.
◄הכתבה באדיבות אנונימוס, הכתבה המלאה במגזין אנונימוס
נא להמתין לטעינת התגובות
