מחקר חדש קובע: הנהג הישראלי תוקפני יותר
צפירות, עקיפות וקללות הן חלק מהרפרטואר של הנהג הישראלי וכעת יש לזה גם אישור מדעי. 22% מהנהגים מתנהגים בכביש באגרסיביות

מהמחקר עולה כי לנהג הישראלי התנהגות ייחודית בכביש לעומת נהגים אחרים מהעולם. למשל, שתי צפירות קצרות ברצף ומעבר מהיר של נהג מטור אטי לטור מהיר יותר בפקק היא אחת מצורות ההתנהגות הייחודיות של הנהג הישראלי על הכביש.
המחקר החדש קובע כי ההתנהגות התוקפנית של הנהג הישראלי מתבטאת בשתי דרכים - תוקפנות עוינת ותוקפנות אינסטרומנטלית. התוקפנות העוינת כוללת בתוכה שלל התנהגויות, כגון צפירה ארוכה, היצמדות מאחור לרכב הנוסע מלפנים, "חיתוך" ו/או עקיפה של נהג אחר, הוצאת יד מהחלון, הטחת קללות וכן ביצוע תנועה מגונה כלפי נהג או הולך רגל שגרם לעיכוב בנסיעה.
התוקפנות האינסטרומנטלית באה לידי שימוש ברגע שהנהג הישראלי סבור שהיא תסייע לו לעקוף את הגורם המעכב או החוסם את הכביש. התוקפנות הזו כוללת, בין היתר, צפירה קצרה, הבהוב אורות ו"חיתוך" ממסלול למסלול.
עוד עולה מהמחקר כי נהגים צעירים - גברים ונשים - תוקפניים יותר מנהגים מבוגרים והם גם מעורבים יותר בתאונות דרכים, וכן שגברים מקבלים הרבה יותר דוחות משטרתיים על עבירות תנועה מאשר נשים.
זהו
לדברי שמוע ניר, רק בשנים האחרונות הושם דגש ברחבי העולם על עריכת מחקרים פסיכולוגים על התנהגות הנהגים בכבישים, תוך בחינת גורמים כמו לחץ, חרדות, תסכול וכד'. היא מאמינה שניתן לתרגם את המחקרים הללו לשיפור תפקודו של הנהג הישראלי העצבני הממוצע.
"הגיע הזמן לאתר את הנהגים העצבניים הללו על ידי מעקב אחר מספר עבירות התנועה שהם מבצעים על הכביש", מציעה ד"ר שמוע ניר. "וכמו שהם נשלחים היום לקורסים של נהיגה מונעת, אפשר לנתב אותם גם לקורסים ייחודיים ולסדנאות לטיפול בתוקפנות ולשיפור התקשורת הבינאישית, שם יעבדו איתם על הצרכים הספציפיים שלהם וינתבו את בעיית התוקפנות למקומות חיוביים".