מדרגות לגן עדן: תום עידן מעלית השבת

הרב אלישיב פרסם כתב הלכה חדש: אסור להיעזר במעלית שבת. עם הפרידה ממנה, כמה נתונים הכרחיים על כלי התחבורה הייחודי

קובי אריאלי | 30/9/2009 5:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הנסעת מימיך, קורא יקר, במעלית שבת? החווית במו גופך היגע את הארוך במסעות, המפרך במסלולים, המייסר בתוואים, בדרך מטרקלין בית המלון אל עבר חדרך שבקומה השישית? מעלית שבת אינה מופעלת באמצעות לחיצה על כפתור. את פקודות ההפעלה היא אינה מקבלת מהנוסע, אלא מתוכנתת מראש למסע אינסופי בין קומות הבניין. אתה נכנס אליה בקומה מסוימת ומצטרף לטיול שבת בין הקומות. עד כאן הכל נשמע הגיוני ותקין, אלא שלכך יש להוסיף עוד כמה נתונים הכרחיים:

א. במלון כמו זה ששהיתי בו בשבת האחרונה מתארחים בשבת קרוב לאלף אורחים, רובם דתיים. מאחר שכידוע בבתי מלון סדר היום הוא די קבוע, כל אלף האורחים מתייצבים מול מעלית השבת יחדיו, באותו פרק זמן, מה שאומר שבמשך רוב שעות השבת עתיד שומר השבת לעמוד מול פתח המעלית ולהמתין לבואה כשהיא ריקה.

ב. במלון המארח דתיים בשבת נמצאים בין 400 ל-500 ילדים. 350 מתוכם שוהים דרך קבע במעלית השבת, עולים ויורדים באמצעותה ברעש אימים כשבכל פעם שהיא עוצרת הם מזנקים החוצה בשאגות קרב וקופצים מהר בחזרה לתוכה כאשר דלתותיה עומדות להיסגר.
מסע חתחתים חובק גלויות

ג. במלון המארח דתיים בשבת שוהים הרבה קשישים דוברי צרפתית העושים במקום עם משפחתם המורחבת במטרה לציין את הקשר העז שהם רוחשים ממקום מושבם בארץ הבסטיליה למדינת הלאום. הללו נוהגים לגרור כיסאות למעלית ולשבת עליהם, מנהג המצמצם את נפחה של המעלית בכ-50 אחוז לפחות.

ד. מדי קומה עוצרת המעלית לתחנה בת דקות ארוכות. בכל תחנה כזו נדחפים לתוכה עוד ועוד נוסעים, מצב המצמיד אותך עוד יותר אל קפלי עורפו, שומותיו וקצוות שערו של האמריקאי אדיר הממדים הסמוך לך, כשרחש נשימותיו מחריש את שאון הילדים המתגוששים לרגליך.

ובכן,

אלה הנתונים, ללא כל גוזמה. הגזירה, איפוא, אינה ממש חמורה. אבל האמת? משהו בכל זאת יחסר לי. כי אין שום רגע בעולם שישווה לאותו רגע מאושר, שבו, אחרי מסע החתחתים חובק הגלויות הזה, אחרי שחייכת ובהית והזעת והמתנת, אחרי שתהית בינך לבינך עשרות פעמים אם לא היה כדאי בסופו של דבר לעלות במדרגות, או, לחילופין, לחזור בשאלה, נפתחות דלתות המעלית בקומה שלך, ואחרי שאתה רומס ארבעה ילדים ומסיט למוות זקנה נכה, אתה יוצא מאפלה לאורה לעבר חדרך המסודר והממוזג, רק כדי לגלות רגע לפני הדלת ששכחת את ה"מפתח שבת" למטה, בקבלה.

בלוגים של קובי אריאלי
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

קובי אריאלי

צילום: נועם וינד

בן 37, כותב במעריב ומגיש בגלי צה"ל. מנחה ומשתתף בתכניות טלוויזיה. חובש כיפה שחורה ומאמין גדול במתן זכות קדימה להולכי רגל

לכל הטורים של קובי אריאלי

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים