אירווינג קריסטול: יהודי, שמרן, מהפכן
אירווינג קריסטול, שהלך לעולמו בראש השנה, המציא את השמרנות החדשה. איפה הוא ואיפה הקפטיליזם הדורסני שהונהג בשמו
ואכן, גם אם כל אמריקאי שתשאלו יתאר בצורה שונה מה מייצגים עבורו הרעיונות הניאו-שמרניים - בין אם מדובר בכלכלה ליברלית, שמרנות חברתית בנושאי דת ומשפחה או מדיניות חוץ נצית - הרי שכולם בכל זאת יסכימו עם בל שאירווינג קריסטול, האינטלקטואל האמריקאי שהלך לעולמו לפני שבועיים בגיל 89, הוא האיש שעמד מאחוריהם.
לכל תנועה אידיאולוגית יש מנהיג כריזמטי משלה, שייסד את עקרונות היסוד המנחים: אדם סמית לקפיטליזם, קארל מרקס לקומוניזם ובניטו מוסולוני לפשיזם. באותה מידה נקשר שמו של קריסטול לאותה תנועה אידיאולוגית שצמחה בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה, ושהגיעה לשיאה עם המהפכה הפוליטית שביצע הימין האמריקאי בראשותו של רונלד רייגן בשנות השמונים.
בכתבת שער שהתפרסמה במגזין "אסקווייר" זמן קצר לפני נצחונו ההיסטורי של רייגן בבחירות הופיע קריסטול על השער תחת הכותרת "הסנדק של התנועה הפוליטית החזקה ביותר בארצות הברית".
אך מעבר לתרומתו המשמעותית לתחייתו של הימין האמריקאי, מורשתו האמיתית של קריסטול ניכרת בהיותו אינטלקטואל מזן נדיר שטרם נראה היה לפני כן, לפחות בארצות הברית: הוא היה שילוב של יהודי ושמרן גם יחד.
בשיאו של השפל הגדול בשנות השלושים החל קריסטול, אז סטודנט במכללה העירונית של ניו יורק, להגות יחד עם קומץ מחבריו היהודים את הרעיונות שעתידים היו לשנות את ארצות הברית. באותה תקופה עוד היו רוב היהודים מרקסיסטים מושבעים. כדור שני של מהגרים יהודים ממזרח אירופה, קריסטול וחבריו גדלו בבית פרוגרסיבי והביעו נאמנות מוחלטת לערכי הצדק החברתי שביקש הנשיא הדמוקרטי פרנקלין רוזוולט לקדם. אך כל זה עתיד היה להשתנות.
תוך זמן קצר החל בקרבם הליך התפכחות:
התוצאה היתה - כדבריו של קריסטול, שהפך עם השנים לעיתונאי מצליח, עורך ספרות מדופלם ואחד מאנשי הרוח המשפיעים בארצות הברית - התגבשותה של "דרך חדשה לחשוב על הפוליטיקה". או כפי שיריביו העדיפו לכנות זאת: האידיאולוגיה הניאו-שמרנית.
בשנים האחרונות ניסו רבים לעוות את הרעיונות של קריסטול ולהשתמש במותג הניאו-שמרני כדי להצדיק מדיניות כלכלית דורסנית, מדיניות פנים מנכרת (הדוגלת בהתערבות ממשלתית מינימלית) ומדיניות חוץ אגרסיבית (המלחמה בעיראק היא הדוגמה הבולטת לכך).
אלא שמדובר למעשה בדבר האחרון שאליו כנראה התכוון קריסטול. להפך: עבור קריסטול, מבחן המציאות הוא שהכריע. לא במקרה כאשר התבקש להגדיר את זהותו האידיאולוגית נהג לשוב ולומר כי הוא "ליברל שנשדד בידי המציאות".
ואכן, המציאות, הניסיון והלקחים ההיסטוריים הם שעיצבו את השקפת עולמם של הניאו-שמרנים ה"אמיתיים". הם שאפו למצוא את אמצע הדרך בין השמרנות המסורתית שביקשה לשוב אל העבר, לבין השמאל הרדיקלי שחיפש לזנק במהירות האור לעבר העתיד. קריסטול וחבריו, אפשר לומר, אמנם ביקשו להגיע אל הארץ המובטחת, אך גם הבינו שכדי להגיע לשם יידרש להם עוד זמן רב.
נא להמתין לטעינת התגובות
