חוסכים בירוקים: החברה שתצמצם את צריכת האנרגיה
תתפלאו, אבל יש נוסחה לחיסכון באנרגיה שבה כולם יכולים להרוויח: הלקוח, מיישמי הקונספט וכדור הארץ. בעולם זה עובד כבר 30 שנה, עכשיו גם בישראל
"אסקו"-קיצור של company energy saving (חברה לחיסכון באנרגיה)-הוא מודל שפועל בעולם מאז שנות השבעים, ובשנים האחרונות חווה צמיחה מואצת. הרעיון: חברה שמתמחה בהתייעלות אנרגטית, מציעה את שירותיה לגוף בזבזני שאין לו הידע, המוטיבציה והזמן הדרושים כדי לבדוק למה חשבונות החשמל שלו התנפחו כל כך. הלקוח לא צריך להשקיע אפילו דולר (או יורו) אחד. אסקו תגזור את הקופון מהחיסכון שלו: אם עד תחילת העבודה המשותפת המזמין שילם, למשל, מאה אלף דולר בשנה עבור חשמל, ובעקבות תהליך ההתייעלות החשבון צנח ל-50 אלף, ההפרש יתחלק-על פי מפתח מוסכם מראש-בין שני הצדדים.
לפני שלוש שנים הקימו דן בר-משיח ואלי חנין את "אסקו ישראל". בר-משיח הגיע מתחום הנדל"ן והדלק, חנין מעולם העסקים והניהול. היום הם חוסכים אנרגיה עבור עשרות לקוחות במשק, ביניהם מפעלים, חניונים, מלונות, בתי ספר, חברות גדולות כמו נייר חדרה ואפילו בני עקיבא. לאחרונה סיימו שנה ראשונה מוצלחת של פרויקט התייעלות אנרגטית עם בית הספר האזורי "מעלה שחרות" ביטבתה, שם קיצצו 15 אחוז מצריכת האנרגיה, חיסכון שנתי של כ-600 אלף שקל. בשנת הלימודים הבאה הם יעבדו עם כ-60 מוסדות חינוך ברחבי הארץ.
חנין, המשנה למנכ"ל, הוא האחרון לטעון שאסקו ישראל ממציאה את הגלגל: "זה לא ייאמן כמה אנרגיה מתבזבזת בארץ. אתן לך דוגמה קטנה: כשהגענו למבנים של האגודה למען החייל באילת, ארץ השמש, גילינו שהם מחממים מים באמצעות חשמל. התקנו להם על הגג המצאה חדשנית-קולטי שמש, ומאז הם מתרחצים במים חמים מהשמש של אילת. אבל זה לא רק הם, כולם ככה. אתה רואה מוסדות שיש להם המון כסף, אבל הם מעדיפים להשקיע אותו בדברים אחרים ולא לעשות שום מאמץ כדי לחסוך באנרגיה. זה פשוט לא מעניין אותם".
האמצעים של אנשי אסקו לחסוך באנרגיה מגוונים: מהתקנה של נורות חסכוניות ומזגנים יעילים, דרך גלאי נפח שמכבים את החשמל כשהחדר מתרוקן, ועד ניצול מיטבי של תעריפי התעו"ז שמציעה חברת החשמל. חנין אומר שהחיסכון נע בין 15 ל-25 אחוז, ואם לוקחים בחשבון שבשנה בה החברה הוקמה--2006 הוציאו רק המפע?לים בישראל יותר משבעה מיליארד שקל על אנרגיה, ברור מהיכן המייסדים שאבו את האופטימיות העסקית.
אבל בשביל מה בעצם הלקוחות זקוקים לאסקו? אם זה כל כך פשוט, למה שלא יטילו על אחד העובדים את משימת החיסכון באנרגיה ויגרפו את כל החיסכון לכיסם? חנין: "ברוב המקרים דרושה השקעה ראשונית בשדרוג טכנולוגי. אנחנו לוקחים את זה על עצמנו. לפעמים לוקח שנים עד שההשקעה מחזירה את עצמה,
לא בכל מקום יש כדאיות כלכלית. חנין: "לעתים די רחוקות קורה שאנחנו יושבים עם לקוח, ואני רואה שכמעט אין מאיפה לחסוך. במקרה כזה אני מציע לו לעשות כמה שיפורים בעצמו ולא נכנס איתו לעבודה. אבל זה לא קורה הרבה. אתה יכול לתהות, למשל, כמה אנרגיה כבר אפשר לחסוך בבתי ספר, אבל התשתית ברוב מוסדות החינוך במצב איום. כשעבדנו עם אולפנא בקריית מוצקין, למשל, גילינו שהם מחממים את המים עם סולר, שהוא גם מזהם נוראי וגם דולף לקרקע. רק מהטיפול במערכת הזו חסכנו להם קרוב למאה אלף שקל בשנה".
חנין , שחווה על בסיס יומי את הבזבזנות הישראלית בתחומי המים והחשמל, מתקשה להבין מדוע המדינה ממהרת להקים מתקני התפלה ותחנות כוח: "לפני שרצים לבנות תחנות חדשות, בואו נתייעל קודם. אנחנו רחוקים מלמצות את פוטנציאל החיסכון שלנו. ולחסוך זה תמיד הכי זול".
נא להמתין לטעינת התגובות
