אפלה באור: משוגעים. פשוט משוגעים
מדינת ישראל, שמקיימת סדר יום אנרגטי שהולך ומתנתק מהעולם הנאור, לא ממהרת. היא מעדיפה לסחוט עוד כמה שקלים מהציבור ולהשאיר את האנרגיה הירוקה נחלתו של האלפיון העליון
התגובה האינסטינקטיבית לנוכח המס החדש שהוטל על יבואני הלד לישראל היא "משוגעים. פשוט משוגעים". תאורת הלד היא החלום האנרגטי הרטוב של כל מדינה שוחרת קדמה: לא רק בהשוואה לנורות הליבון שגורשו השבוע מאירופה ועדיין מככבות בישראל, אלא גם ביחס לפלורוסנט החסכוניות.
הלד זקוקה לכמות אנרגיה זעומה לעומת המתחרות כדי להפיק אותה עוצמת אור, תוחלת החיים שלה כמעט אין-סופית, איכות האור ועוצמתו הן קפיצת מדרגה של ממש. בניגוד לפלורוסנט היא נטולת כספית רעילה. אם הפלורוסנט היא הנורה של מחר (ובאירופה כבר של היום), הלד היא האור של מחרתיים. מדינה חפצת חיים צריכה לעשות הכל כדי לזרז את בואו של מחרתיים ככל שניתן.
אבל מדינת ישראל, שמקיימת סדר יום אנרגטי שהולך ומתנתק מהעולם הנאור, לא ממהרת לשום מקום. היא מעדיפה לסחוט עוד
כמה שקלים מהציבור, ולהשאיר את האנרגיה הירוקה, שחפה כמעט לחלוטין מגרימת זיהום אוויר ומפליטת גזי חממה, נחלתו של האלפיון העליון.
בעולם שמונע על-ידי כסף מערכת של תמריצים כלכליים וסדרי עדיפויות במיסוי הם הכלים העיקריים שבאמצעותם המדינה יכולה לווסת את השוק. מספר גדל והולך של מדינות מאמץ מדיניות מיסוי שמשקפת את העלות האמיתית של הפריט: מחירן של נורות הליבון המזהמות, למשל, צריך לכלול את עלות הנזקים לבריאות הציבור, עלות הפעלת המזגנים הדרושים כדי לאזן את החום שפולטת הנורה, ועלותה העתידית של פליטת גזי החממה. רק שבמקום לגלם את כל אלה במחירה של נורת הליבון, ישראל החליטה להטיל עוד מס על הלד. אפשר רק לנחש מה האורח מאמריקה היה אומר על זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
