נהג, תוריד ווליום

נראה אתכם מבקשים מנהג אוטובוס להנמיך את הרדיו. החוק מחייב אותו לעשות כך. לא עוצר בירוק, חלק ב'

אביב לביא | 4/9/2009 17:40

רעש הוא אחד המפגעים הסביבתיים הסובלים מטיפול-חסר. אחת הסיבות, מוזרה ככל שתישמע, היא הקושי להוכיח אותו. רוב מפגעי הרעש מתרחשים באזורים אורבניים צפופים, בהם שפע רעשי הרקע מציב אתגר טכנולוגי ומשפטי מורכב בפני המכשירים והמודדים.

- לא עוצר בירוק, חלק א': מורשתו
- לא עוצר בירוק, חלק ג': לארוז לך?

דווקא באוטובוסים אין בעיה כזו, בעיקר כשמקור הרעש הוא הנהג. נהגי אוטובוס רבים נוהגים להנעים את יום העבודה באמצעות האזנה לרדיו, לא פעם בווליום קולני. על פי החוק, די בכך שנוסע אחד ידרוש מהנהג להנמיך את עוצמת הקול, כדי שהוא יהיה מחויב לעשות זאת. הנוסע לא צריך להוכיח שהרעש חזק או שהוא סובל ממנו-הוא פשוט צריך לבקש.

די בכך שנוסע אחד ידרוש מהנהג להנמיך את עוצמת הקול צילום: יגאל לוי

עד כאן התאוריה. המציאות, מדווח משה, נראית אחרת לגמרי. הוא בן 74, תושב קריית אתא, ומרבה להשתמש בשירותיהם של קווי אגד שנוסעים מהקריות ללב המפרץ ולתוך חיפה. וזה מה שהוא סיפר השבוע:

"השימוש שרבים מנהגי האוטובוס עושים ברדיו הוא אלימות לשמה. הם שומעים מוזיקה בקולי קולות, וכשמבקשים מהם להחליש הם במקרה הטוב מנמיכים לכמה דקות ואחר כך שוב מגבירים, ובמקרה הרע מגיבים בזלזול. רוב הנוסעים הם אנשים בגילי, וכשמסתכלים עליי מבינים מיד שאני לא יכול להיכנס איתם לעימות. אני משתדל להתיישב בחלק

האחורי של האוטובוס, אבל גם שם זה בלתי נסבל. פעם אחת לקחתי פרטים מנהג ודיברתי עם הממונה בתחנה, אבל משפת הגוף שלו התרשמתי שאין לו שום כוונה לעשות משהו. לא מדובר בנהג בודד, אלא בתופעה שנפוצה כמעט בכל הקווים והאוטובוסים שבהם אני נוסע".

מ"אגד" נמסר בתגובה: "לא הגיעו אלינו תלונות בדבר ווליום גבוה בקווים המדוברים. נוסע שחווה נסיעה לא נעימה, רשאי לפנות למחלקת פניות הציבור. בכל אוטובוסי אגד ממוקם רמקול יחיד בקרבת מושב הנהג, ורק היושבים בשלוש השורות הראשונות יכולים לשמוע אותו".