תלמידים יקרים: הנה עצות לשנה החדשה

הנה העצה הכי טובה לחיים: אסור למות בעד ארצנו. צריך, אם אין בררה, להילחם ולמות למען עצמנו

גיא מרוז | 4/9/2009 22:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
המדור מוקדש לזכרם של כל אלה שחשבו שאהוד ברק השתנה ובאמת אכפת לו מתי ישוחרר גלעד שליט. יהי זכרם ברוך, והנה סקופ מטורף: לברק מעניין את התחת תאריך השחרור של שליט. גם לא. הרגע הגיעה הודעה מהתחת של ברק שגם אותו זה לא מעניין. התנצלות נמסרה למשפחה.

הנה חידה: ש"ס שלחה השבוע את הנציג השביעי שלה לכלא. מה מרצ צריכה לעשות כדי להביא מנדטים שמתקרבים לכמות הפושעים של ש"ס? התשובה בסוף.
השבוע הראשון בלימודים

שלום תלמידים יקרים, ברוך שובכם לספסל הלימודים. ראשית, אני רוצה לאחל לכולכם לחזור הביתה בסוף השנה בחתיכה אחת. אני מקווה שלא תידקרו בידי חבר אלים מהכיתה, אני מקווה ששום מורה לא יטריד אתכם בשירותים, אני מתפלל ששום שרת לא ירצח אתכם באותם שירותים, אם עדיין אתם בגן, אולי יהיה נס ושום גננת לא תכה אתכם בסתר, אם אתם בחינוך המיוחד ומגיעים בהסעה מאורגנת, בואו נקווה ששום סייעת לא תירדם בזמן שתיחנקו מחגורת הבטיחות. אם תעברו את כל זה בשלום, הנה כמה דברים שאולי לא תלמדו השנה:

יכול להיות מאוד שלא תלמדו איך תלמיד חרוץ יכול להגיע לראשות הממשלה ואז לגנוב כרטיסי טיסה למען הילדים שלו.

יכול להיות שלא ממש יסבירו לכם איך אפשר במדינה מתוקנת להיות גם נשיא וגם אנס באותה קדנציה - בשום מקום בעולם, חוץ מבגדד, עוד לא הצליחו לעשות את זה.

יש מצב תלמידים יקרים שלא יצליחו לפענח עבורכם איך שר אוצר יהודי יכול לגנוב כסף תוך כדי מצעד החיים לזכר הנספים בשואה. אל תכעסו על המחנכת שלכם, אף אחד לא ממש יכול להסביר את זה. אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה לו לקח שר האוצר של שוודיה שקל מקופת ההסתדרות של יוצאי קרקוב. לא היו מחרימים את "איקאה", היו שורפים אותה.

המורה שלכם בטוח ינסה וישתדל מאוד, אבל אני לא משוכנע שהוא יצליח להסביר איך יכול להיות ששר החוץ המכהן של המדינה

שלכם מואשם בשוחד ועוד טופינים. אל תנסו ללמוד איך עושים את זה, פשוט נסו להתרחק מזה.

תלמידים יקרים, השבוע בטח יספרו לכם שבפתח תקווה לא מקבלים ילדים יוצאי אתיופיה לכל בית ספר. יכול להיות שלבוגרים מכם זה יזכיר איך לא קיבלו יהודים יוצאי פולין וגרמניה לכל מיני מקומות ומה עשו אתם בסופו של דבר. אז לא, בפתח תקווה זה ייגמר לא כמו שזה נגמר בוורשה, אבל זאת התחלה יפה לכל מיני מחשבות.

זה יהיה נס אם מישהו מהמורים שלכם יצליח להסביר לכם איך יכול להיות שיש חייל חטוף, בשבי, מאה קילומטר מכאן, והמדינה מפקירה אותו כאילו היה אחרון חתולי הרחוב. אם מישהו כן ינסה להסביר לכם "אין מה לעשות, ולא צריך להתבכיין, ואי-אפשר לשלם כל מחיר", פשוט תצאו מהכיתה ותלכו הביתה. תגידו שמרוז מאשר לכם את זה.

אבל הנה חצי הכוס המלאה - אולי מישהו כן יצליח ללמד אתכם שלמרות כל הגועל הזה שמסביב, המדינה שלנו מתנהגת כמו מבוגר אחראי וכן שולחת לכלא שני שרים בכירים לשעבר וכן מעמידה לדין ראש ממשלה ונשיא לשעבר וכן - המדינה מנסה להתמודד עם כל החלאות המקיפות אותנו לכלותנו.

כידוע, המדינה זה אתם, אנחנו; ואנחנו צריכים לקחת את המדינה ברצינות, כלומר את עצמנו, ולהילחם עד טיפת הדם האחרונה למען הפרצוף של כולנו. אסור למות בעד ארצנו. צריך, אם אין בררה, להילחם ולמות למען עצמנו.

יום הולדת

באופן מקביל ומסורתי יום ההולדת שלי מתרחש במקביל לתחילת שנת הלימודים. באופן מסורתי זאת גם הדרך שלי להודיע למעסיקיי בעיתון שיש לי יום הולדת ואולי הם ישלחו איזה שי צנוע לחג.

באופן מסורתי אני רוצה לחסוך מכם את הטוקבקים, אז הנה: הלוואי שזה יהיה יום ההולדת האחרון שלך, למה בכלל נולדת ולמה אתה לא מת. נרגענו? יופי. אז הנה תובנה לגילי המתקדם: לאחר 48 אביבים חביבים, שלושים שנות עבודה קשה למדי, 12 שנות לימוד חיוורות, תשעה ראשי ממשלה שלכמה מהם לא הייתי נותן לנהל תחנת דלק, שמונה מלחמות איומות ומיותרות, שלושה ילדים גאונים ומופלאים, שתי מערכות נישואים (והלוואי על כולכם גירושים מקסימים ואדיבים כאלה, אולי באמת הגיע הזמן להגיד תודה לגברת), ואחת אורלי ש. . . מה אני אגיד לכם. . . לא חשוב מה אני אגיד לכם, מדובר בנס גדול וענקי.

אז אחרי כל זה הנה התובנה: החיים זה בדיוק מה שסיפרו לנו, רק לא הסבירו שאפשר לעשות את זה גם אחרת. נשמע פלצני? אז הנה הסבר קצר: אפשר להמשיך בכל יום להתנהל כשכולם מנהלים אותך, מדכאים אותך, מסבירים שמלחמה זה כי אין בררה ותאונה זה כי אין מה לעשות ותרופה שלא בסל זה כי אין כסף וניצול שואה עני זה כי - מה אתה רוצה באימא ש'ך - ושר גנב זה כי כולם גנבים, והיא נערת ליווי כי זה מה שהיא בחרה לעשות בחיים, ונשיא אנס זה כי למה היא באה בחצאית ללשכה, ו"האח הגדול" זה כי זה מה שכולם אוהבים, וליברמן זה כי הוא היחיד שיראה לערבים איפה הים, ואם זה לא מוצא חן בעיניך, אז למה שאני לא אתקע לך סכין בלבלב כדי שתשתכנע.

אה, כן, ואת רבין רצח השב"כ. אפשר גם להאמין שכל זה - זה הבולשיט המטורף שמאכילים אותנו מקטנות, ובאמת באמת אפשר גם אחרת כי שוב - המדינה זה אנחנו, והגיע הזמן שאנחנו נעשה משהו אחר כי מה שהיה הוא אולי החיים, אבל חיים בסרט. סרט מאוד-מאוד בינוני.

בשורה משמחת

הרמטכ"ל ניצל מההתנקשות של ערבי שתכנן לספר לחיזבאללה איפה הוא עושה כפיפות בטן.

בשורה משמחת פחות

אני חושב שזאת הידיעה הביטחונית הכי מטומטמת שהייתה כאן לאחרונה. וואו, הערבי סיפר וחיזבאללה כבר שלח חוליות לתל אביב כדי להוריד את הרמטכ"ל. לא נמאס לכם כל הזמן לספר לנו כמה רוצים לכלותנו?

תשע הערות לסדר

1. התאבד עוד אסיר באותו כלא וכמעט באותה שיטה של דודו טופז. מדובר בעבריין מין שהיה במעצר שנה וחצי. הפעם זה היה כנראה עם החוט של המכנסיים. מה צריך לעשות כדי שהשב"ס יבין כי חוטים, כבלים, חגורות, חבלים זה לא טוב לאסירים שממש לא טוב להם?

2. כבר שבוע אני מחכה שהכול ישתנה כמו שהבטיחו ב"הישרדות", ועדיין די הכול אותו דבר. חבל כי עם שלם חשב שהכול ישתנה, ובסופו של דבר קמנו - וכלום.

3. סוף שבוע ראשון של בניזרי והירשזון בכלא, והכול אול אינקלודד, לא צריך להוציא שקל, אפשר לא לגנוב תקופה מסוימת!

4. ברק הגאון הביא התבטאות שגובלת בפיגור בעניין ההתבכיינות שלנו כעם על גלעד שליט. אולי באופן סופי ברק לא גאון?

5. פרצו לאוטו שלי וגנבו בגדים שהכנתי לבן שלי החייל. המון בגדים, יפים וטובים, שהשקעתי בהם לא מעט עבודה. אני רוצה שהגנב ישתמש בבגדים האלה בעיקר לכיסוי הפצעים שיצאו לו מהצרעת שהוא יקבל, אני מקווה שבסוודרים שלי הוא ינסה לעצור את הדימומים שיהיו לו כשהמעי שלו יישפך החוצה, אני הייתי רוצה שמזוגות המכנסיים הגנובים הוא יעשה חוסם עורקים כשבדיוק תיחתך לו יד ימין כשייפלו עליו חלקים מעזריאלי. כן, באופן כללי אני רוצה שהוא ימות, אבל אני שמאלן הומו והומני, ואני לא נוקט אלימות, ולכן אני רק מקווה שכל זה יקרה בלי שאעזוב את ספר שיריו של נתן זך.

6. אני מבקש להרגיע ולהודיע שמר לבייב, ילדיו, נכדיו, בני נכדיו וניני נכדיו לא ידעו לעולם איפה נמצאת לשכת הסעד. אנחנו, אלה שמניותינו נמצאות בקופות הגמל שלנו, אולי כן נדע.

7. התנצלות. אני מתנצל בפני הגנב. מצדי שימות ישר, בלי כל האלימות של לפני.

8. אז זהו. הזמרת הכי גדולה שהייתה אי-פעם ב"כוכב נולד" הולכה על ידי קהל ההדיוטות הביתה, והזמרת הגדולה פחות זכתה. זה בדיוק כמו ששמיר היה ראש הממשלה שכיהן במשך התקופה הכי ארוכה, ופרס עף אחרי שנתיים, אבל על גברת מיי אנחנו נשמע המון, אני בטוח. כל השאר חשוב פחות, וכל טוב לרוני ובהצלחה.

9. 21-13 לטובת שפעת החזירים בגמר מול האלימות. מנגד, תאונות הדרכים לקחו השבוע בגדול. מזל טוב לכל הנספים החדשים שהושלכו על ידי המדינה לפח הזבל של ההיסטוריה. מחכים בקוצר רוח לנרצחים החדשים בכבישים בשבוע המתקרב.

פתרון לחידה: ללמוד תורה! פשוט לשבת וללמוד תורה. רק ככה מגיעים לגדולה. שבת שלום!

בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים