באירופה מפסיקים למכור נורות ליבון - בישראל? בוחנים
באירופה מורידים היום מהמדפים את נורת החשמל המסורתית - ועוברים לנורות הפלורוסנט החסכוניות והיעילות יותר. בישראל מעבר כזה יחסוך כמיליארד שקל בשנה - אבל דוח שממליץ על נטישת הנורות הוותיקות מעלה אבק במשרדי הממשלה
והיא לא לבד: בשנים האחרונות התהליך תפס תאוצה חקיקתית גם באוסטרליה, בניו-זילנד ואפילו בארצות הברית, שם נורות הליבון ייצאו מהמחזור עד שנת 2012. הסיבה פשוטה: הן בזבזניות מאוד מבחינה אנרגטית. רק כ-5% מהאנרגיה שצורכת נורת ליבון הופכים לחשמל. הרוב המכריע הופך-כפי שיודע כל מי שהחליף אי-פעם נורה-לחום. ובעידן שבו ציוויליזציה שלמה מחפשת דרכים לצמצם את צריכת האנרגיה, את פליטת המזהמים ואת גזי החממה, נורות יעילות יותר הן מצרך חיוני.
המרוויחות הגדולות בשנים הקרובות עתידות להיות נורות הפלורוסנט לסוגיהן: היעילות האנרגטית שלהן עולה בערך פי 5 על זו של נורות הליבון. כך, למשל, נורת פלורוסנט בהספק 30 ואט מייצרת אור המקביל לזה שמייצרת נורת ליבון של 150 ואט. נורות פלורוסנט מנצלות כ-70% מהאנרגיה שהן צורכות ליצירת אור, ויתרון נוסף הוא שאורך החיים שלהן מגיע לאלפי שעות, ובבית ממוצע יש צורך להחליפן רק פעם בכמה שנים.
אבל גם לפלורוסנט יש חסרונות: הן מכילות כספית רעילה, שעלולה לפגוע בפועלים במהלך הייצור(לאחרונה נשמעו טענות על תחלואה בקרב פועלים במפעלים לייצור נורות פלורוסנט בסין). אותה כספית עלולה גם להיפלט מהנורה, בעיקר לאחר שהיא מסיימת את חייה. לפחות לחלק האחרון של התהליך כבר יש פתרונות: ברוב מדינות אירופה פועל מערך איסוף מסודר של נורות פלורוסנט משומשות, שבמסגרתו שואבים את הכספית ואחר כך מעבירים את הנורה למיחזור.
כל זה, בינתיים, רחוק מאוד מישראל. לפני 5 שנים הוגשה לממשלה תוכנית אב למשק האנרגיה, שבמסגרתה הומלץ חד-משמעית על חקיקה שתוציא בהדרגה את נורות הליבון משימוש במשק. "כמו רוב הדוחות אצלנו", אומר ד"ר עמית מור מחברת אקו אנרג'י, ממחברי הדוח, "גם ההמלצה הזו מעלה אבק. על-פי התחשיבים שלנו, החלפת נורות הליבון בנורות חסכוניות יותר, במשקי הבית בלבד, תחסוך כ-4% מצריכת החשמל בישראל-כמות השקולה לכ-2 מיליארד קוט"ש בשנה.
"החיסכון לצרכנים יעמוד על כמיליארד שקל. מבחינת משק החשמל, המשמעות היא חיסכון של הקמת תחנת כוח או הדממת תחנה קיימת-בהיקף כ-400 מגה-ואט. ברור שאם מוסיפים גם את כל המשרדים, המפעלים ומבני הציבור, מגיעים לחיסכון גדול עוד יותר, למרות שחלק מהמבנים הממסדיים מוארים כבר היום בפלורוסנטים".
החסם המיידי המעכב את העברת המשק לנורות יעילות יותר הוא המחיר: עלות החלפת כל הנורות בדירה ממוצעת בנורות פלורוסנט יכולה להגיע ל-200 - 250 שקל. ד"ר עמית מור סבור שלמדינה יש אינטרס לדחוף את הציבור לבצע את המעבר הזה באמצעות סבסוד ותמריצים, משום שבטווח הארוך הוא ישתלם גם לצרכנים וגם למשק. "זו השקעה שתחזיר
מעבר לכך, החום שפולטות נורות הליבון גורם לכך שצריך להפעיל הרבה יותר מזגנים ולבזבז עוד חשמל כדי לקרר את הבית. בשנים הקרובות פליטת גזי חממה תהיה יקרה מאוד. צריך לעשות את מה שעשו באירופה, להעלות מעט את תעריפי החשמל או להימנע מהורדתם כשמחירי הדלק יורדים, ואת הכסף הזה להשקיע בקרן שתסבסד את המעבר לנורות חסכוניות".
על כל המהומה הזו משקיפה מי שבטווח הארוך תהיה הדבר האמיתי, תאורת הלד (LED), שעל יתרונותיה קשה לחלוק. היא איכותית ומתוחכמת בהרבה מהפלורוסנט, יעילה מבחינה אנרגטית ונטולת כספית או השפעות שליליות אחרות על הסביבה.
כבר היום תאורת הלד נפוצה בתוך מסכי טלפונים ניידים, מסכי טלוויזיה ורמזורים, אבל יעבור זמן עד שהיא תהפוך נגישה לצרכן הביתי. בניגוד לפלורוסנט, אי-אפשר להרכיב נורת לד על בית המנורה המוכר שנמצא בכל בית. ערן פיין, מנכ"ל אורי, חברה ישראלית שמפתחת טכנולוגיות בתחום הלד, מעריך שכבר בעוד 3 שנים תהפוך תאורת הלד למוצר נגיש ועממי. המהפכה הנוכחית רק התחילה, והמהפכה הבאה כבר דופקת בדלת.
נא להמתין לטעינת התגובות
